האם הבנאים הראשונים היו אנשי כנסייה?

🧑‍🎓️חלק מחוקרי ההיסטריה של הבנייה החופשית טוענים שהמבנים הגדולים של ימי הביניים היו פרי עבודתם של נזירים ושרק הם, היו בעלי ידע כלשהו בגיאומטריה ובאדריכלות. נטען כי כל הבונים ובעלי

המלאכה עבדו תחת השגחת הנזירים, שרק להם היו החינוך והידע הטכני הדרושים לתכנון וביצוע הבנייה. כמה כותבים הרחיקו לכת וטענו שהנזירים-הבונים היו בעצמם בונים חופשיים – כלומר, חברים בגוף אזוטרי של הבונים החופשיים, וכי הבישופים ונכבדים אחרים של הכנסייה החזיקו במשרות גבוהות של הבונים החופשיים! אבל אין לכך הוכחות ממשיות.

💒אין ויכוח על כך שראשיתה של אדריכלות ימי הביניים קשורה עם הנזירים. בוודאי באנגליה, וכנראה גם בצרפת, לפני שנת 1000 הידע על בנייה בקרב אנשים רגילים היה בוודאי מוגבל מאוד, וברוב המקרים לא רלוונטי לבעיות שמתלוות להקמת בניין חשוב.

🏗לאחר הכיבוש הנורמני של אנגליה ב-1066, אנשי הכנסייה, שחשיבותם עלתה, היו נחושים לבנות כנסיות בכל מקום שיכלו, והיו חייבים להתעניין באמנות הבנייה. השכלתם לא אפשרה להם להתמודד עם הבעיות המכניות והגיאומטריות הכרוכות בהקמת מבנים פשוטים. חלק מהנזירים גילו כישרון לעבודה, והממונים עליהם עודדו אותם להתמחות וניתנה להם עדיפות להקדיש את עצמם אך ורק לבנייה. ואז, כאשר נזירים מיוחסים אלה נסעו, וההיסטוריה מספרת לנו שנזירים מהמעמד הטוב יותר נסעו הרבה, הם היו מוצאים את עצמם נאלצים, אם רצו לבנות כנסיות, להעסיק עובדים שהציעו את עצמם, ללמד ולהכשיר אותם למטרה המיידית.

⚜️אין ספק שבימי הביניים המוקדמים אנשי דת עבדו במו ידיהם בבניית כנסיות וכו'. בהירשאו Hirschau, בווירטמברג Württemberg, נזירים עבדו כבנאים מעשיים לצד אחיהם פשוטי העם, ובשנים מאוחרות נזירים עבדו כמו במנזר באקפסט שדבונשייר, Buckfast Abbey Devonshire, שנכבש ב-1882 על ידי נזירים צרפתים מהמסדר הבנדיקטיני. הם שלחו אחד או שניים מחבריהם בחזרה לצרפת כדי ללמוד שם את אמנות הבנייה, כדי שיוכלו בשובם להדריך את אחיהם, לבנות מחדש את המנזר בהדרכתו של אדריכל מקצועי, חלקם נפצעו במהלך העבודות, עבודה שאפתנית זו הושלמה פחות או יותר רק בשנת 1932.

מנזר באקפסט שדבונשייר

מנזר באקפסט שדבונשייר

🧱קשה לדמיין שהכנסייה של ימי הביניים הייתה המעצמה הגדולה בעולם המערבי, העשירה ביותר, המתואמת ביותר. הבונה החופשי סר וולטר בזאנט Sir Walter Besant מספר לנו שבתי הנזירים יצרו שרשרת בתוך חומת העיר לונדון ומחוצה לה, והכנסייה העסיקה אולי חמישית מכל אוכלוסיית העיר, כולל בנאים ואומנים, עורכי דין, בשלני בירה, גננים, יצרני בגדים ובדי מזבח, פמוטים וכו' וכו', כולם עובדים עבור הכנסייה.

🤴יש רבים הסוברים שרבים מהבניינים הגדולים של ימי הביניים נבנו על ידי רבי-הבונים החופשיים אבל הכנסייה לקחה את הקרדיט על כך. ישנו המקרה של ויליאם מוויקהאם (1324-1404), שהיה הקנצלר (השר החשוב ביותר) של אדוארד השלישי וריצ'רד השני, תמצאו דיווחים כי הוא בנה חלקים מטירת וינדזור, הקתדרלה והקולג' בווינצ'סטר, וייסד את ניו קולג' באוקספורד. קודמו בכס וינצ'סטר היה ויליאם מאדינגטון, שנאמר כי גילה ואימן את ויליאם מוויקהאם להיות יורשו. אולם חוקרים אחרים טוענים כי לא יתכן שאנשים עסוקים שכאלה עסקו בעבודת אדריכלות הדורשת מיומנות רבה והיו חייבים להעסיק בנאים מיומנים.

🎼היו גם מקרים (אמנן יוצאי דופן) שבהם אנשים ללא ידע מקצועי כלל וגם לא אנשי הפכו אחראים על מפעלי בנייה חשובים, למשל המשורר צ'וסר המשורר, Geoffrey Chaucer שלא היה, כמובן, איש כנסייה, וגם לא יכול היה להיות בעל ידע ממשי בבנייה, החזיק במשך עשרים חודשים במינוי פקיד העבודות בווסטמינסטר, במצודת לונדון ובמקומות רבים מחוץ ללונדון. הוא קיבל את המינוי מהמלך "כמתנה עבור שירות שנתן", וחלק מחובתו היה להוציא הזמנות תחת החותם הגדול כדי להסמיך אנשים לחצוב אבנים, ועצים, לקחת בנאים, נגרים ואחרים לעבודות בווסטמינסטר וכו'.

💰חוקר אחר טוען שכאשר סופרים מימי הביניים ציינו כי מישהו "בנה" כנסייה (fecit), הכוונה הייתה שהאדם הזמין ומימן אותה בשם הכנסייה. הם העדיפו לכבד את אב המנזר או הבישוף, בדומה ל-"יושב ראש ועדת בניין" המודרני, והתמקדו בהאדרת הכנסייה במקום להכיר באמן ממעמד נמוך. האדריכלים האמיתיים לא הסתירו את שמם מתוך אדיקות, אלא שאנשי הכנסייה האפילו עליהם.

🛣על פי המסורת הצרפתית מונצחים הבנאים שפיקחו ברציפות על בניית הקתדרלות הגותיות בשמות הרחובות. לדוגמה, באמיין, Amiens רחוב רוברט דה לוזארש (rue Robert de Luzarches) הפונה לצד הדרומי של הקתדרלה, וברימס Rheims ניתן למצוא את רחוב רוברט דה קוסי (rue Robert de Coucy) בצד הצפוני של הקתדרלה.

קתדרלת אמיין Amiens

רוברט דה לוזארש מונצח על משענת יד

🙏מבחינה היסטורית, לא כל מי שמכונה "נזיר" monk היה באמת איש כנסייה מהמעלה הראשונה. במקור, נזירים לא היו קשורים לכמורה clergy. הם היו הדיוטות עם מטרה דתית משותפת, ו נותרו נפרדים מההיררכיה הכנסייתית. חלק מהנזירים הוסמכו לכמורה או לבישופות בעודם נחשבים לאנשי הקהילה, מבלי לעסוק במחויבויות דתיות ספציפיות, ולעתים קרובות התרחקו במכוון מהכמורה ושמרו על זהות מובחנת.

קתדרלת ריימס

🏁עם הזמן, נזירים הפכו לכמרים. בין אם הוסמכו ובין אם לאו, היו להם לעתים קרובות הזדמנויות רבות להצטיין בבנייה. לכן, בנאים של כנסיות רבים היו ככל הנראה הדיוטות מיומנים.