🏛️ ירושה מאבותינו הקדמונים - כיצד לשכת הבנאים המעשית של לונדון עיצבה את הבנייה החופשית

 

🏛️ ירושה מאבותינו הקדמונים - כיצד לשכת הבנאים המעשית של לונדון עיצבה את הבנייה החופשית

 אחים ואחיות,

רבים מאיתנו תוהים מהו בדיוק המקור למנהגים ולמסורות שלנו. אחת התשובות החשובות ביותר נמצאת בהיסטוריה של "החברה הנכבדה של הבנאים החופשיים של הסיטי של לונדון" – הגילדה האופרטיבית, שהפכה לחברת שרד Livery Company, ככל הנראה, ירשנו הרבה מאוד ממנה ממה שנדמה.

ירושה של מבנה ומסורת

על פי המחקר ההיסטורי, הבנייה החופשית הספקולטיבית שלנו ירשה מהגילדה הלונדונית כמה מהיסודות המוכרים לנו ביותר:

• השם - כמעט בוודאות, המונח בונה-חופשי (Freemason) עבר אלינו ישירות מהם.
• מבנה האחווה שלנו מושפע ממבנה הגילדות.
• התארים ואופי התשלום עבור חברות, התארים של נושאי משרה רבים ומערכת גביית הכספים שלנו (דמי חבר ודמי קבלה) מקורם בנוהלי הגילדה.

 

הירושה החשובה מכל: המערכת האזוטרית

מעבר לפרטים המנהליים, קיימת סבירות גבוהה שירשנו מהם חלק גדול מהמערכת האזוטרית שלנו. ההיסטוריון המוערך גולד Gould תמך ברעיון שבליבה של הלשכה האופרטיבית התקיימה אחווה פנימית של בונים ספקולטיביים. תיאוריה זו, שהועלתה על ידי אדוארד קונדר Edward Conder Jr, טוענת שללשכה היה "מצב צבירה כפול".

English Quote (Conder's theory):

"...the Company had a dual condition in the latter part of the seventeenth century, there being on the one hand operative members, who were skilled masons, and on the other non-operatives, who were made up of two classes: ... (b) those who had become 'accepted' or speculative or symbolic masons."

תרגום לעברית:

"...לחברה היה 'מצב כפול' בחלקה המאוחר של המאה ה-17. מצד אחד, חברים אופרטיביים, שהיו בנאים מיומנים, ומהצד השני לא-אופרטיביים, שהורכבו משני סוגים: ... (ב) אלה שהפכו ל-'מקובלים' (accepted)  או בונים ספקולטיביים או סמליים."

תופעה זו, שבה גברים משכילים התקבלו לאחווה פנימית בתוך גילדת בעלי המלאכה, ידועה בשם "קבלה" (The Acception).בפוסט הבא נצלול לעומק תעלומת ה"קבלה" וננסה להבין מדוע ג'נטלמנים מכובדים ביקשו להצטרף לגילדה מקצועית שהייתה כבר בשלבי דעיכה.

 

האם חשבתם פעם על כך שמבנה התשלומים ודמי החבר בלשכה שלכם מבוסס על מסורת בת מאות שנים של גילדת בעלי מלאכה?

 

Dress For Success : הבונים החופשיים של לונדון מצטרפים לאגודות השרד! 🧥 Livery

📜 אחים ואחיות, בעודנו ממשיכים במסענו בהיסטוריה של חברת הבונים החופשיים של לונדון, צעד משמעותי היה התפתחותה לחברת שרד באנגלית Livery Company מילה שמשמעותה מדים אבל גם משכורת או מלגה . הכרוניקן הלונדוני המפורסם ג'ון סטואו, בספרו "סקר לונדון", התייחס ל"חברת הבונים החופשיים" כארגון בעל "מעמד עתיק ומוניטין טוב" ancient standing and good reckoning,  וציין את "פגישותיהם החביבות והחביבות" כ"אחווה אוהבת" בתקופת שלטונו של המלך הנרי הרביעי (תחילת המאה ה-15).

✨ קבלת המעמד: בסביבות 1481, חברת הבונים החופשיים קיבלה רשמית או ה"לבוש" שלה. זה לא היה רק מדים; זה היה סט בגדים ייחודי שסימל חברות, מעמד וזהות תאגידית. הנוהג של לבישת מדים הפך נפוץ בקרב גילדות העיר מסוף המאה ה-13, ובמאה ה-15 הוא היה סמן מפתח לחברה מוכרת ומבוססת. המלך קבע מי יכול ללבוש מדים ומי לא מה שהדגיש את חשיבות החברים.

🏛️ כוח וממשל: הפיכתה של הגילדה לחברת שרד משמעותו שמבנה הגילדה הישן הסתגל לזמנים חדשים, לחברות אלה הייתה סמכות ניכרת. כפי שציין ההיסטוריון ג'ורג' אונווין, הייתה להם סמכות שיפוט משמעותית על חבריהם. בתי המשפט שלהם יכלו:

1.              להטיל משמעת על חניכים סוררים (לפעמים על ידי הצלפות).

2.              לכלוא פועלים שפתחו בשביתה.

3.              לקנוס רבי-בונים שהפרו את תקנות הסחר.

4.              החברים נדרשו בדרך כלל לפתור סכסוכים מסחריים בבית המשפט של החברה שלהם תחילה, לפני כל בית משפט אחר.

📊 חברת הבונים החופשיים, כמו חברות שרד אחרות, נשלטה בדרך כלל על ידי מאסטר Master  ושני מפקחים Wardens, שנתמכו על ידי חצר של עוזרים  Court of Assistants  (חברים בכירים). מתחתם היו ה-LIVERYMEN (אנשים חופשיים הזכאים ללבוש את הלבוש), לאחר מכן הגוף הכללי של האנשים החופשיים, ולבסוף השוליות. התקנות או ה"חוקות" Constitutions של החברה עצמה, כמו אלה מסביבות 1481, פירטו את הזכות לקבל מדים ואף חייבו את החברים "ללבוש בגד אחד הנכון לתפקידם ולדרגותיהם" כל שלוש שנים, עם קנסות על סירוב!

התפתחות זו לחברת שרד חיזקה את מעמדה והשפעתה של חברת הבונים החופשיים בתוך הסיטי של לונדון, והעניקה לה מבנה רשמי וסמכות על האומנות craft .

האם לדעתכם הייתה משמעות נוספת לאימוץ הפורמלי של "מדים" על המעמד והארגון של אומניות מלאכות היד בלונדון של ימי הביניים?

כך נראה היום נשיא של בונים חופשיים מעשיים (שמאל)

https://www.masonslivery.org/master-craftsman-certificates-2025/

למה כל כך מעט "גילדות בנאים"? הבנת הארגון 🧱 האופרטיבי של ימי הביניים

 🤔 אחים ואחיות, בהביטנו על חברת הבונים החופשיים של לונדון, יש לשים לב לנקודה מוזרה של ארגון הבונים החופשיים בימי הביניים: מדוע היו יחסית מעט "גילדות בנאים" רשמיות ברחבי אנגליה בהשוואה למלאכות אחרות?

📜 בעוד שאגדות ישנות מספרות על "חברות בונים" "Mason Fellowships"  לאומיות שנוסדו על ידי מלכים או בישופים בתקופות קדומות מאוד (כמו אלה המיוחסות לבישוף גודפרי דה לוסי Godfrey de Lucy  ב-1202 או לוויליאם מולארט מקנטרברי Prior William Molart of Canterbury  ב-1429), המחקר ההיסטורי מצביע על כך שמדובר בנרטיבים ומיתוסים ברובם, ואין זה האופן שבו הוקמו בפועל חברות בנאים מקומיות.

🚶 ♂️ מסע הבונים: The Mason's Journey סיבה מרכזית למחסור בגילדות בנאים מקומיות נפוצות הייתה עצם טבעה של עבודתו של הבנאי הסתת. בניגוד לאופה או סנדלר המשרתים עיר קבועה, מלאכתו של בנאי לקחה אותו לעתים קרובות לאתרי בנייה גדולים וספציפיים (קתדרלות, טירות). ברגע שפרויקט גדול באזור אחד הושלם, הבנאים היו חייבים "לצאת ולחפש את פרנסתם" במקום אחר. אורח חיים נודד זה הקשה על הקמת ותחזוקת של גילדות יציבות וקבועות מבחינה גיאוגרפית שהיו למקצועות אחרים. רוב העיירות פשוט לא יכלו לספק עבודה רציפה לגוף גדול של בנאים.

🏢 התאחדויות  בונים מוקדמים Associations - מה אנחנו יודעים:

  לונדון: חברת הבונים של לונדון היא יוצאת דופן. זה היה ארגון חזק עם עדויות לקיומו לפני 1376 (התקנות הידועות הראשונות ב-1356). (למרות ניסיונות לטעון שהיו שתיים כאלו ב-1376, מדובר בטעות, כי חבריה כונו לפעמים "בונים" ולפעמים "בונים חופשיים", ככל הנראה הכוונה בכך הייתה מיומנויות או סוגים שונים של עבודות אבן).

 מחוץ ללונדון: אגודות מקומיות אחרות היו קיימות, אם כי לעתים קרובות שונות באופיין:

1.              הגילדה בלינקולן (תעודה משנת 1389, ככל הנראה נוסדה ב-1313) הייתה ככל הנראה אחווה דתית וחברתית, שקיבלה גברים ונשים והציעה עזרה הדדית.

2.              אגודה דומה התקיימה בנוריץ' (1375 לערך), ואולי הייתה קשורה לגילדת הנגרים.

3.              ייתכן שהיו אגודות ביורק , בוורלי, קובנטרי, צ'סטר ואוקספורד, אך לעתים קרובות חסרות ראיות ברורות לכך שהן עסקו הלכה למעשה בהסדרה של הסחר (כמו גילדת מלאכה מלאה).

4.              באקסטר Exeter  הייתה גילדת בנאים שהתאגדה מאוחר יותר (1586), שכללה עד 1684 מקצועות בנייה שונים.

🌍 לכן, בעוד שלבנאים היו בהחלט דרכים להתארגן ולחלוק מסורות שקשורות באומנותם, חיי העבודה הטיפוסיים שלהם הובילו לדפוס שונה של התאגדות בהשוואה למקצועות מבוססים יותר. החברה הלונדונית נותרה דוגמה מתועדת היטב לארגון רשמי ומתמשך יותר לבנאים.

 עכשיו כשיש לכם יותר ידע על גילדות של בנאים מה דעתכם יותר קרוב לליבם של בנאים גילדה או לשכה?

אתם מוזמנים להציץ בסרטון המצורף כדי להכיר את "האחים והאחיות"  של לשכת הבונים המעשית של לונדון היום.

https://youtu.be/_fUm-SNpwOU?si=-24lgsXFcHOIDkG1        

#בוניםחופשיים #הבונים החופשיים #גילדות #לשכות

יום הולדת לאח וושינגטון

לכבוד יום הולדתו ה-293 של הבונה החופשי האח ג'ורג' וושינגטון. אתם מוזמנים לצפות בסרט:

🎦בלבבות בני האדם

In the Hearts of Men🎥

כל האנשים המוזכרים בסרט היו בונים חופשיים.
במלל שמתאר את הסרט תמצאו את הרשימה המלאה והתזמון בסרט שבו הם מופיעים.

#הבוניםהחופשיים

📢הצהרה חשובה מארגוני הבנייה החופשית באנגליה.📢

לאחרונה, האינדיפנדנט פרסם מאמר הדן בבונים החופשיים בבריטניה, מה שגרר באופן חריג תגובה משותפת של הלשכה הגדולה של אנגליה והלשכה הגדולה לנשים של אנגליה. הצהרה זו מדגישה את התפקיד המשמעותי וארוך השנים של נשים בבניה החופשית. דבר שלעתים קרובות מתעלמים ממנו.

עיקרי ההצהרה: נשים היו פעילות בבריטניה בבניה החופשית במשך למעלה ממאה שנה, תרמו רבות לקהילות שלהם ומגלמות את ערכי הליבה של הבנייה החופשית של יושרה, חברות, כבוד ושירות. הבונים החופשיים הם חברה מכלילה, ומקבלים בברכה אנשים מכל תחומי החיים, ללא קשר לדת, מוצא אתני או רקע סוציו-אקונומי.

ההצהרה מדגישה כי הבונים החופשיים אינם מועדון אקסקלוסיבי של הממסד אלא אחווה של אנשים רגילים המחויבים להשפיע באופן חיובי על החברה.

במאמר של האינדיפנדנט, שנכתב על ידי אוליבר קינס, נכתב כי לשכות הבונים החופשיים לגברים בלבד ומוסדות אחרים לגברים בלבד חסרים הצדקה ועוסקים בשמירה על כוח ובלעדיות. למרות שבמקרים מסוימים טען המחבר קימת הצדקה להתאגדויות של מגדר אחד. המאמר לא הזכיר את תרומת ארגוני הנשים בבניה החופשית ואת העובדה שנשים בונות חופשיות נפגשות בבריטניה כבר למעלה מ-100 שנה. המאמר הנציח תפיסות מוטעות לגבי הבונים החופשיים, וצייר אותם כמוסד מיושן ואליטיסטי.

חבל רק שבהצהרה המשותפת של שני הארגונים למעלה לא הוזכר מסדר ה- Le Droit Humain, ארגון בונים חופשיים מעורב נשים וגברים שפועל בבריטניה מאז 1902. מסדר פרוגרסיבי זה מקבל גברים ונשים כאחד באופן שווה, ומקדם שוויון ואחדות. המסדר פעיל גם בישראל.
למעוניינים ללמוד עוד על ההיסטוריה והערכים של הבונים החופשיים או לקרוא את ההצהרה המשותפת המלאה, אל תהסס לפנות או לבקר בקישורים הבאים:

🔗 הצהרת הלשכות bit.ly/45iqweq
🔗 מסדרי הנשים של הבונים החופשיים באנגליה https://hfaf.org/
🔗 מסדר זכות האדם באנגליה https://www.freemasonryformenandwomen.co.uk/
🔗 המאמר באינדפנדנט https://bit.ly/INDMASONIC

יחד, אנו ממשיכים לקיים את הערכים הנצחיים של הבונים החופשיים, ומטפחים הרמוניה, הבנה ושירות לאנושות.

 מוסטפה רשיד פאשה: רפורמטור ואדריכל התנזימאט

מוסטפה רשיד פאשה: המדינאי של האימפריה העות'מאנית

מוסטפה רשיד פאשה ברגלייה של הדרגה ה-33 

"קוצ'ה (הגדול)  מוסטפה רשיד פאשה", היה דמות בולטת בהיסטוריה העות'מאנית. הוא היה מדינאי ודיפלומט שמילא תפקיד מכריע ברפורמות התנזימאט, שמטרתן הייתה מודרניזציה וחיזוק האימפריה העות'מאנית.

מוסטפה רשיד פאשה נולד בקונסטנטינופול (איסטנבול של ימינו) בשנת 1780. הוא קיבל חינוך עות'מאני מסורתי ומילא תפקידים מנהליים שונים לפני שהפך לדיפלומט. בשנת 1839 מונה לשגריר בלונדון, שם נחשף ממקור ראשון לרעיונות ולמוסדות אירופיים.

עם שובו לאימפריה העות'מאנית, הפך מוסטפה רשיד פאשה לתומך נלהב ברפורמות. הוא האמין שהאימפריה התורכית צריכה לאמץ פרקטיקות ועקרונות מודרניים כדי להתחרות במעצמות האירופיות. ב‑1839 הוא שלח תזכיר סודי לשר החוץ הבריטי, הלורד פלמרסטון, ובו התווה את חזונו לרפורמות.

מוסטפה רשיד פאשה מונה למשרת הווזיר הגדול ב-1845 והחזיק בה, בהפסקות, שש פעמים עד ל-1857.

ביוזמתו בשנת 1856 הוצא הצו הסולטני (Hatt-i Humayun), שגילם את עקרונות רפורמות התנזימאט. הצו כלל הוראות להבטחת שוויון לכל האזרחים ללא הבדל דת, רפורמה במערכת המשפט והקמת מערכת חינוך מודרנית. הצו זכה לכינוי "הצו הנשגב של ביתן הוורדים" שכן הוא נחתם בגן הוורדים בארמון טופקאפי במעמד פומבי.

כאדריכל הראשי של רפורמות התנזימאט, הציג מוסטפה רשיד פאשה שורה של צעדים פרוגרסיביים שמטרתם לשפר את חייהם של כל האזרחים, ללא קשר לדתם.

הרפורמות שלו כללו:

·       שוויון משפטי לכל המקצועות

·       ביטול העבדות וסחר העבדים באימפריה

·       הקמת בתי ספר ואוניברסיטאות מודרניים

·       אימוץ קוד מסחרי חדש

מאמציו של מוסטפה רשיד פאשה סייעו למודרניזציה של האימפריה העות'מאנית ולקירובה לעקרונות הציוויליזציה המערבית. הוא גם מילא תפקיד מפתח בפתרון המשבר המזרחי (המרד המצרי באימפריה)  של 1840 ובמלחמת קרים.

מוסטפה רשיד פאשה קבור בקבר מונומנטלי במתחם הסולטן באיזיד השני באיסטנבול. הקבר נבנה בשנת 1858 וכולל שילוב של סגנונות אדריכליים עות'מאניים ואירופיים.

מוסטפה רשיד פאשה מת מהתקף לב בשנת 1858, אך מורשתו ממשיכה לעצב את ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית. רפורמות התנזימאט שיזם סללו את הדרך למודרניזציה נוספת ומילאו תפקיד משמעותי בעיצוב הנוף הפוליטי והחברתי של האימפריה.הוא זכור כאיש חזון ששאף לחולל שינוי חיובי באימפריה העות'מאנית.

קבר מוסטפה רשיד פאשה במתחם הסולטן באיזיד השני באיסטנבול

קישורים:

קברו של מוסטפה רשיד פאשה באיסטנבול.

https://maps.app.goo.gl/RfVXec3x4jF17DLz5

מקורות:

https://www.biyografya.com/biyografi/16591

https://en.wikipedia.org/wiki/Mustafa_Re%C5%9Fid_Pasha

https://www.istanbultarih.com/makale/tanzimat-in-mimari-mustafa-resid-pasa.html

 

מסוניקה אינפו מגזין - ספטמבר 2009

שלום לכולם,

ברצוני לאחל לכם שנה טובה.

מצורף המגזין מסוניקה אינפו לחודש ספטמבר 2009.

תהנו:

Masonica Info Mag 2009 09 V011

עופרת יצוקה

אתמול בערב ישבתי מחוץ לחדר מיון נשים שבמרכז רבין, בשעה שאימי המתינה לתורה אצל הרופא הממיין. בחוץ גשום והדי מלחמה מערפלים את האוויר. בפנים זה זה לצד זה, על כסאות מתכת המעוצבים בקרירות אופיינית תחת נורות פלורוסנט בהירות מאוד אך קרירות לא פחות, ישבו אחמד ומשה, פרידמן ובובליל והטלביזיה ריצדה מעל. מראות מבצע "עופרת יצוקה" רצים ב-LOOP והעם רואים את הקולות. כולם מהופנטים למסך המרצד אך איש לא מוציא מילה מפיו, כל אחד מהנוכחים היה טרוד בכאבו הפרטי זה אישתו כורעת ללדת, אחר קרובת משפחתו חייה תלויים מנגד וכך הלאה אצל אחד מתבטאת הדאגה בשקט אצור. שני מעשן בשרשרת בחוץ ואחר מתלונן כנגד המאבטח. מול הטלביזיה שבמרכז אולם ההמתנה המעמד היה שונה ממה שאנו מורגלים בסלון ביתנו- שקט. כל הנוכחים היו מודעים גם לכאב ה-"עדתי" ה-"לאומי" של כל אחד מן מהנוכחים ושתקו שתיקה גדולה מול התמונות אשר מביאות עימן מציאות אחרת ממחוזות כה קרובים פיזית אך רחוקים בהוויה מרחק שנות אור. אני חשבתי לעצמי מה תפקידנו שלנו הבונים החופשיים בכל זה? איפה אנו משתלבים בתמונה הכללית? שעות הלימוד בעל פה של ה-"לקח לאחים" בקטס קידושי הנשיא נתנו לפתע פירותיהם נזכרתי: "להשתתף בצערם של אחינו בעת סבלם, ולהביא מרפא ותנחומים לאומללים"....