הצגת רצף אחיד ונכון להתפתחות הגילדות מימי הביניים היא מאתגרת, מכיוון שהמקורות ההיסטוריים מציעים לפעמים תיאורים סותרים. עם זאת, אנו יכולים לשרטט התקדמות סבירה, תוך הבנה שהמחקר בתחום זה ממשיך.
מקורות וצורות מוקדמות של גילדות:
הרעיון הבסיסי מאחורי הגילדות כלל לעתים קרובות עמותות וולונטריות שהתמקדו בעזרה הדדית, הגנה ואחריות משותפת. תיאוריות מוקדמות טענו כי היו אלו התאגדויות של שבטים ומשפחות, או אפילו מפגשים טקסיים של הקרבת קורבנות טרום-נוצריים, המחקר המודרני מעדיף לעתים קרובות את ההשקפה שהגילדות צמחו באופן אורגני יותר מהצורך בתמיכה הדדית וביטחון, במיוחד בסביבות עירוניות מתהוות. יש חוקרים הרואים הקבלה לקולגיה הרומית (אגודות עובדים), אם כי קשה להוכיח התפתחות ישירה ורצופה.
עד המאה העשירית באנגליה, הגילדות קיבלו צורה מוגדרת יותר. דוגמאות מוקדמות כוללות גילדות שנקראו גילדות פרית' frith (גילדות שלום) שתועדו בלונדון באמצע המאה העשירית, הן התמקדו בשמירה על הסדר והערבות ההדדית בין החברים. עדויות מצביעות גם על קיומן של גילדות סוחרים ועיירות burgess במקומות כמו דובר וקנטרברי בסביבות תקופת הכיבוש הנורמני (1066) או מעט לפני כן, ישנן גילדות כמו גילדות האורגים שהופיעו גם הן בשלב מוקדם יחסית. אמנת הגילדה העתיקה ביותר הידועה מתוארכת לשלטונו של המלך קנוט Canute (תחילת המאה ה-11) והיא של גילדה באבוטסברי Abbotsbury, ומדגישה פעולות כמו מתן צדקה, טיפול בחולים ומתים ועריכת מיסות.
 | |
|
תפקידה של הדת בחיי הגילדה:
מסירות דתית הייתה היבט מרכזי כמעט בכל הגילדות של ימי הביניים המוקדמים, ללא קשר לתפקידיהן האחרים.
- השפעה חזקה של הכנסייה: הגילדות לא היו לחלוטין תחת השפעה דתית אבל הכנסייה ללא ספק עיצבה גילדות רבות. אנשי כמורה פיקחו לפעמים על הקמתן של גילדות דתיות.
- מנהגים דתיים נפוצים: פעילויות הגילדה כללו תמיד מצוות דתיות כמו פולחן משותף, תפילות עבור חברים חיים ומתים, מימון מיסות, תחזוקת קפלות או מזבחות (המוקדשים לעתים קרובות לקדוש-פטרון בתוך כנסייה גדולה יותר), הדלקת נרות, השתתפות בתהלוכות דתיות ועבודות צדקה ("מסירות ומעשי צדקה") גילדת הספרים של לונדון (1390), למשל, הצהירה שמטרתה העיקרית היא "לכבוד האל וכל קדושיו".
- גאולה כמטרה: המוטיבציה העיקרית של חברי גילדה רבים הייתה הצלת נשמותיהם ומזעור הזמן בכור המצרף באמצעות תפילה קולקטיבית, מיסות וחיים אדוקים. תקנות הגילדה הדהדו לעתים קרובות את תורת הכנסייה על מוסר והתנהגות.
- פונקציות משולבות: תהא זו טעות להפריד בצורה מוחלטת בין גילדות "דתיות" לגילדות "כלכליות" בתקופות מוקדמות. רוב הגילדות, בין אם הן היו ממוקדות בסוחרים או ממוקדות במלאכה כלשהיא, שילבו פונקציות דתיות וחברתיות משמעותיות לצד מטרותיהן הכלכליות או הפוליטיות. אחוות הבונים החופשיים לא היו ייחודיות במוסר עבודתם או בהדגשת אידיאלים דתיים; זה היה נפוץ בכל המקצועות.
התפתחות הגילדות ביבשת אירופה:
- צרפת: גילדות היו ידועות בצרפת במאה השמינית, ככל הנראה התפתחו מההקולגיה הרומית. עד המאה התשיעית, אנשי כמורה היו מעורבים בהקמת גילדות דתיות.
- גרמניה: גילדות מופיעות מאוחר יותר, אולי במאה ה-11. יש תיאוריות הקושרות אותן אך ורק למפגשי שתייה גרמניים ישנים או קולגיות רומית התיאוריות בעניין אינן מקובלות במלואן על ידי היסטוריונים.
- התקופה הקרולינגית: קרל הגדול התייחס בחשדנות לסוגים מסוימים של גילדות (במיוחד התאגדויות ספונטניות שדרשו לקיחת שבועה ונקראו coniurationes או gelaonia), מחשש שהן עלולות לערער את הסמכות הממוסדת, הוא אפילו הוציא צווים נגדן ב-779. אין זה אומר שכל צורות ההתאגדות נאסרו, אבל הדבר מצביע על זהירות רשמית כלפי קבוצות לא מפוקחות.
 |
הקתדרלה של אאכן (גרמניה) שקרל הגדול החל בבנייתה והיא הייתה מקום קברו |
סיכום:
התפתחות הגילדות בימי הביניים הייתה תהליך מורכב ששורשיו בצורך בתמיכה הדדית, ביטחון ומטרה משותפת. בעוד שצורות מוקדמות אולי שאבו השראה ממבנים משפחתיים או רומיים ישנים יותר, הן התפתחו מעבר לכך באופן משמעותי. הדת הייתה מרכיב נפוץ ואינטגרלי כמעט בכל הגילדות במהלך ההיסטוריה המוקדמת שלהן, ועיצבה את כלליהן, הפעילויות והמניעים שלהן, אפילו כאשר גילדות סוחרים ומלאכה נפרדות הופיעו עם תפקידים כלכליים ופוליטיים מוגדרים יותר עם הזמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה