יום שלישי, 20 במאי 2025

🗼מבט לגדה השנייה של התעלה: הגילדות הצרפתיות, הקומפניונים ומקורות של הבונים החופשיים? 🗼

אלה מבינכם שעוקבים אחרי הפוסטים האחרונים, כבר הבינו שבצרפת עושים דברים אחרת, החקירה שלנו בעקבות ארגוני מלאכה היסטוריים מתמקדת בעיקר באנגליה, אך המסורות בצרפת מציעות כמה אפשרויות אחרות. הנה מבט קצר על הגילדות הצרפתיות ועל ה-"Compagnonnage"  המבוסס על מחקר היסטורי.

🤔 מקורות הבונים החופשיים - נקודת מבט צרפתית?

באופן מעניין, כמה סופרים צרפתים (J.C. Besuchet  1729) הציעו שאנגליה "החזירה" לצרפת רק את מה שהיא שאלה במקור, בטענה ששלושת הדרגות הסמליות הראשונות של הבונים החופשיים היו ממוצא צרפתי. אמנם זו לא ההשקפה המקובלת מחוץ לצרפת, אבל זה חלק בולט מההיסטוריוגרפיה של הבונים החופשיים הצרפתיים!

🏛️ גילדות צרפתיות מוקדמות ושורשים רומיים?

לאחר ירידת ההשפעה הרומית (במאה ה-5), ערים צרפתיות חוו התפתחויות ייחודיות. קיים ויכוח היסטורי האם יש קו רציף מהקולגיות הרומיות (אגודות המלאכה) לגילדות הצרפתיות של ימי הביניים, אבל לרעיון ההמשכיות יש תומכים משמעותיים. בכל אופן עד המאה ה-13, לגילדות המלאכה הצרפתיות היה אופי ייחודי משלהן.  

🏙️ כוחן של הגילדות הפריזאיות:

בפריז, גילדות חזקות היו מערובות בממשל העירוני. סוחרי המים של פריז שלטו למעשה במסחר על נהר הסן Hanse Parisienne des Marchands de l'Eau. מאוחר יותר, "שש הגילדות הגדולות" Six Corps de Paris (מקצועות כמו עובדי הבדים, חנוונים, סוחרים, פרוונים, כובעים וצורפים) היוו חלק מרכזי בגוף העירוני של פריס החל מהמאה ה-12, ומנהיגיהם הפכו לעתים קרובות לפקידי עירייה ואף זכו למעמד אצולה עם תארים כמו:  שופט, פרנס , échevin .



📜 בתוך גילדות המלאכה הצרפתיות:

כמו במקומות אחרים, לגילדות המלאכה הצרפתיות היו תקנות מפורטות להתקדמות:

1.             חניכה: Apprenticeship הצעד הראשון, שנמשכה לעתים ביין שנתיים ל-12 שנים (7 היה המקרה הנפוץ), לשם כך החניך נדרש להיות קתולי וילד חוקי להוריו.

2.             יצירת מופת (Chef-d'œuvre): מעבר מבחן מיומנות מעשי עבור חבר-בונה על מנת להפוך למאסטר.

3.             בקרת איכות: קציני הגילדה בדקו סדנאות, וכללים כמו איסור על עבודה לאור נרות (למעט כמה מקצועות) היו נפוצים.

 

🚶 ♂️ ה-"טור דה פראנס" Tour de France והקומפניונים:

מאפיין ייחודי של חברים בונים  צרפתים journeymen  - שנקראו compagnons "רעים" - היה "הטור דה פראנס" – כלומר, תקופה של נסיעות ועבודה בערים שונות כדי לצבור ניסיון. כדי לתמוך בכך, קמו  ה-Compagnonnage. אלה היו אחוות פועלים, שפעלו לצד הגילדות הממוסדות ולעיתים אף היו בקונפליקט איתן. ל-Compagnonnage היו מסורות משלהן, טקסים, רשתות עזרה הדדית, והם סייעו לנוסעים למצוא עבודה ולינה במסעותיהם. זו הייתה מערכת רבת עוצמה של סולידריות ואימונים, שלפעמים נתפסה כדרך חלופית אם קשה היה להשיג שליטה בגילדה. איגוד הקומפניונים קיים בצרפת עד היום.



🙏 Confréries (אחווה):

רוב גילדות המלאכה הצרפתיות היו קשורות גם לאחוות דתיות. אחוות אלה החזיקו מזבחות לקדושים הפטרונים שלהן בכנסיות, ומימנו את פעילותם (לעתים קרובות באמצעות תשלום שעווה עבור נרות - ומכאן הכינוי Le Cierge, "הנר" שניתן לאחווה), האחוות סיפקו צדקה לחברים וארגנו סעודות קהילתיות.

💥 סופו של עידן:

המהפכה הצרפתית (1789 ואילך) שינתה את פני הדברים באופן דרמטי. ב-1791 ביטל חוק לה שאפלייר Le Chapelier  את כל הגילדות והאיגודים המקצועיים, כולל ה-Compagnonnage, אשר נתפשו כמנוגדים לאידיאלים החדשים של עבודה חופשית.

חקר המסורות הצרפתיות הללו נותן לנו פרספקטיבה רחבה יותר על האופן שבו גברים פועלים ארגנו, אימנו, תמכו זה בזה ושימרו את מלאכותיהם לאורך ההיסטוריה. ה-Compagnonnage, במיוחד, מציע דוגמה מרתקת לאחווה בהנהגת מסע עם מסורות עמוקות.

אילו מושגים של הגילדות הצרפתיות אתם עדיין מזהים בלשכות שלנו הים ?  ואם תרצו טעימה מזה ממליץ לכם להגיע לטקס העברה לדרגה השנייה בלשכה צרפתית.

 

 

  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה