⚜️הבונים הנוודים של צרפת

👣גם בצרפת צמחו אגדות וסיפורי מסורת לגבי בנאים חופשיים נודדים. לסיפורים אלה יש מעט אחיזה במחקר ההיסטורי. האגדה מספרת כי ב-1145 קבוצת בנאים חופשיים נורמנדים בראשות אדם בשם "פרינס"  היגרה לעיר שארטר Chartres כדי לבנות את הקתדרלה שם. בשובם הם עזרו לבנות ולתקן את הכנסיות שבמחוז רואן Rouen . כאמור יש לאגדה זו מעט אחיזה במציאות. הבנייה בשארטר הייתה פרויקט מורכב וכנראה עסקו בה מספר קבוצות של בנאים ממקומות שונים. מאותה תקופה ישנם דיווחים על תנועה דתית נוצרית גדולה שבמסגרתה אפילו אצילים ואנשים רבי מעלה מתוך דחף דתי רתמו את עצמם לעגלות במקום סוסים כדי לעזור בשינוע האבנים שנדרשו לבנייה. (אולי מכאן השימוש בשם פרינס).  

כת סוחבי העגלות https://w.wiki/C$XA

🌉סיפור מסורת אחר בצרפת מקורו במה שנקרא "אחוות בנאי הגשרים" Les Fratres Pontis לפייה נוסדה בצרפת אחווה של בנאים שמטרתם הייתה לבנות גשרים. המחקר המודרני מראה שאכן היו אחוות בנאים (שלא היו אנשי כמורה)  שהיו קשורות בתחזוקה ובמימון של גשר סן בנזה באיבניון Pont Saint-Bénezet במאה ה-12. כמו כן במאות ה-13 וה-14 היו אחוות בנאים שעסקו בבניית גשר סנט אספרי Pont-Saint-Esprit שעל הנהר רון בדרום צרפת. אולם, אין כל ראיה היסטורית שהתארגנות זו חרגה מקבוצות מקומיות  שתוארו לא כל שכן מסדר מאורגן, בוודאי לא כזה שהגיע עד אנגליה.

גשר גשר סנט אספרי

✝️ישנם מספר לא מבוטל של מקרים בהיסטוריה של האדריכלות שסופרים בעלי דמיון פורה ניצלו כבסיס לאגדת הבנאים הנודדים. ביחוד סיפורים הקשורים לקבוצות של מ-"מסדרי הקבצנים"  mendicant orders הפרנציסקנים והדומיניקנים שנעו בקבוצות בהוראת הכנסייה המאה ה-13 אבל אין להם  כל קשר לקבוצות בנאים נודדות. 

פרנסיסקוס ודומיניקוס הקדושים ציור של אנג'לו ליאון

יום הולדת לאח וושינגטון

לכבוד יום הולדתו ה-293 של הבונה החופשי האח ג'ורג' וושינגטון. אתם מוזמנים לצפות בסרט:

🎦בלבבות בני האדם

In the Hearts of Men🎥

כל האנשים המוזכרים בסרט היו בונים חופשיים.
במלל שמתאר את הסרט תמצאו את הרשימה המלאה והתזמון בסרט שבו הם מופיעים.

1960s MASONS / FREEMASONRY FILM "IN THE HEARTS OF MEN" 86664

הבונים הקומאצ'ינים

 הבונים הקומאצ'ינים

עוד סיפור מסורת של בונים החופשיים מאוד נפוץ הוא סיפור הבונים החופשיים הנודדים שנודעו בשם  קומאצ'ינים, זו גרסא של הסיפור על חבורת הבונים החופשיים המאורגנת הנוסעת תחת חסותו של האפיפיור, אך עם טוויסט מיוחד משלה. הקומאצ'ינים Comacines  קיבלו את שמם משם העיר Como, במחוז לומברדיה שבצפון איטליה. לפי הסיפור אנשי קומו היו בנאים כה מעולים עד שזכו לשם מגיסטרי קומצ'יני (Magistri Comacini), או 'המאסטרים מקומו'. בנאים אלו עברו את השלבים של החניכות והפכו למאסטרים, הקימו תאגיד של בונים חופשיים שבנה את המבנים של לומברדיה, לאחר מכן חיפשו עבודה מחוץ למולדתם. הם התגבשו לאגודה corporation  או לאחווה, "בשאיפה להיות מונופול, כביכול, על כל פני כל הנצרות". מהדורות מוקדמות של אנציקלופדיה בריטניקה מציינת כי המאסטרים מקומו החזיקו צווים "בולות"  של אפיפיוריים, מעיין דיפלומות, שהעניקו להם את הכוח לקבוע את מחיר עבודתם ולהסדיר את ענייניהם הפנימיים בתוך סניפיהם:

"לאסור על כל האמנים המקומיים שלא התקבלו לחברה שלהם להיכנס איתה לתחרות כלשהי. בכל מקום שהגיעו, הם הופיעו תחת הנהגת מודד ראשי, chief surveyor ששלט על כל החבורה, ומינה אדם אחד מכל עשרה, בשם מפקח Worden, כדי להשקיף על תשעת האחרים. האדריכלים של כל המבנים הקדושים של הכנסייה הלטינית. . . צפון, דרום, מזרח או מערב - כך קיבלו את המדע שלהם מאותה אסכולה מרכזית; צייתו בעיצוביהם לתכתיבים של אותה היררכיה, ועשו כל שיפור קטן באישור של הגוף כולו."

התייחסות זו אינה מופיעה במהדורות המאוחרות של האנציקלופדיה.

הקטדרלה של לונד שבדיה

סיפור המסורת טוען  כי מחברת בונים נודדים זו נגזרת "אחוות הבונים המאומצים, הבונים המקובלים או הבונים החופשיים".  אגדה זו היא אחת הפופולריות ביותר אצל הבונים החופשיים ועברה בין אחים ברחבי העולם כהיסטוריה אמיתית.

הקריפטה בקטדרלה של לונד

אולם, כדאי לבדוק את הסיפור. אגדת קומצ'ין נחקרה על ידי סופרים ביקורתיים רבים, ביניהם פרופסור המילטון תומפסון, אשר בספרו מ-1920 The Somersetshire Archæological Transactions אומר:

"אין ספק כי המונח comacinus מופיע בחוקים הלומברדיים המוקדמים, תוך התייחסות לבונים חופשיים, וכי קומו וקומצ'ינה נמצאים במחוז שאליו מתייחסים חוקים אלה. אבל קומצינוס אינה מילה שניתן לגזור משני המקומות; תושב קומו הוא קומנסיס Comensis  או קומנוס Comanus."

פרופסור תומפסון מאמין שהמונח קומצינוס התייחס פשוט לבנאי שעבד בשיתוף עם אחרים, ולא כינוי לחבר בחברת נוודים מסתורית. כך גם מאמינים חוקרים מודרניים. 

"לא נמצאה ולו פיסת ראיה לביסוס קיומה של אחוות מהגרים זו", אומר דאגלס קנופ, "ונראה כי הבסיס הוא בעיקר אטימולוגיה מוטעית; שכן הכוונה ב-comacinus  ל'בונים עמיתים' (כפי שקומונאכוס comonachus  פירושו 'נזיר עמית'), בלי קשר לקומו או לכל מקום אחר".

יש לציין כי קיים מסמך מהמאה ה-7 של מלך לומברדיה  שבו יש התייחסות למאסטרים הקומצ'ינים שבו ניתנת להם הגנה מפני מזמין העבודה אם הבניין שבנו יתמוטט. 

ייתכן שסיפורם של הקומצ'ינים נבע מכך שבמאה השישית הלומברדים, גזע ברברי, כבשו את צפון איטליה, אך כאשר כוחם דעך מאתיים שנה מאוחר יותר, חלה תחייה משמעותית מאוד של הבנייה, בהשפעת האפיפיורים, בסיוע המדינה המיושבת יותר של המדינה תחת Charlemagne קרל הגדול.

הקטדרלה של מודנה איטליה

יש הסוברים כי הקומצ'יני הם שריד לקבוצות עובדים מהתקופה הרומאית collegii  שהורכבו מגברים בלבד, שבהם עובדים התאחדו להגנה הדדית, תמיכה ושיתוף של סודות מלאכה משותפות mysteriesה-. מקורן בלומברדיה של ימי הביניים המוקדמים, והמרכזים העיקריים שלהם היו קומו ופאביה.

מגדל הפעמון בקטדרלה של מודנה

במהלך ימי הביניים, אמנים כמעט ולא חתמו על עבודתם. היסטוריונים מזהים את עבודתה של קבוצה זו על פי "סימני הבונים" masons marks  סוג של חריטות אישיות על האבנים שיצרו, ומתחקים דרכם אחר השפעתם שמשתרעת משוודיה ועד לסוריה. הסגנון האדריכלי של הקומצ'יני מזוהה עם סגנון "קומו-פאביאן" Como-Pavian באזורים שונים באירופה כמו הכותרות שבקריפטה שבקתדרלת לונד Lund Cathedral, הפיסול האדריכלי המזוהה עם  קתדרלת מודנה Modena Cathedral  ובטורה דלה גירלנדינה שלה Torre della Ghirlandina, כמו גם במרכז ודרום איטליה, במערב לנגדוק Languedoc  המשתרע עד חצי האי האיברי, בדרום גרמניה עד הונגריה ואפילו באנגליה.

כותרות במגדל הפעמוןשל מודנה

לקריאה נוספת:

https://en.wikipedia.org/wiki/Comacine_masters   https://en.wikipedia.org/wiki/Collegium_(ancient_Rome)

הבונים הנוודים וצווי האפיפיור

 הבונים הנוודים וצווי האפיפיור

אחת הנקודות שעולה רבות בשיחה עם בונים חופשיים היא אופן הזיהוי של בונים חופשיים בינם לבין עצמם אתם יודעים, לחיצות ידיים וסיסמאות.

אחים רבים מאמינים כי אופני ההכרה "הסודיים" של הבונים החופשיים מקורם בימי הביניים כאשר בונים מיומנים נסעו ממקום למקום באירופה ובאנגליה בחיפוש אחר עבודה והשתמשו בחברותם באחווה כהכרות  והמלצה למעסיקים לעתיד. לסיפור הזה יש גרסאות רבות. סיפור המסורת על הבנאי הנודד מספר על תקופה רחוקה כאלף שנים אחורה בזמן והוא שנוי במחלוקת רבה בין החוקרים לא רק בתוך הבנייה החופשית. יש שהאמינו ש-"שכל הקתדרלות של אירופה נוצרו כמעט במקביל ונבנו על ידי חברות נודדות של בונים חופשיים תחת ניהולו של ארגון שיטתי". 

 

בשליחות האפיפיור?

הרבה אחים יופתעו לשמוע שהמסורת לא מוזכרת בספרות שלפני המאה ה-17. אוברי, המצטט את סר ויליאם דוגדייל, מזכיר זאת בספרו "ההיסטוריה הטבעית של וילטשייר" (1680-90). הוא אומר שבימיו של הנרי השלישי, האפיפיור נתן כביכול צו אפיפיורי או bulla לאדריכלים איטלקים לנסוע באירופה ולבנות כנסיות. סיפור זה מופיע גם אצל אליאס אשמול וסר כריסטופר רן (דמויות היסטריות חשובות בהיסטוריה של הבנייה החופשית) , אך נראה שכל התיאורים נובעים ממקור אחד. סופרי ימי הביניים אינם מזכירים סיפור מסורת זה, והאזכורים המוקדמים ביותר שלו מתוארכים רק למאה ה-17.

 

בולה אפיפיורית של האפיפיור אורבנוס השמיני, 1637, חתומה בחותם עופרת

מסורת דומה מספרת שקבוצות מאורגנות של בונים מיומנים נסעו ברחבי אירופה ואנגליה תחת סמכותו של האפיפיור לבנות כנסיות ומבנים אחרים. הם התגוררו בלשכות באתרי הבנייה, פעלו לפי כללים אחידים ונהנו מהגנתו של האפיפיור באמצעות ה-"בולה" שלו. מסופר שלבונים החופשיים האלה היה ידע מיוחד וצורות סודיות של הכרה.

זהו הסיפור שלעתים קרובות מתבלבלים בינו לבין סיפור פשוט הרבה יותר, הגיוני יותר, סיפור שקל לקבלו, והוא שבימי הביניים מעולם לא היו מספיק בנאים בשכונה אחת כדי לבנות כנסייה או טירה גדולה, ולכן היה צורך לקרוא לבעלי מלאכה ממחוזות קרובים. די ברור שהבנאי במימי הביניים נאלץ לנסוע כשמקום עבודתו השתנה מעת לעת, אבל זה לא הסיפור שאחים רבים היו רוצים להאמין בו. הם מעדיפים להשתעשע בסיפור הזוהר יותר על הבנאי המשוטט הרחק מביתו, שאולי לא יראה אותו שוב עד שהזקנה תשתלט עליו, כך הוא נודד ממדינה למדינה כרצונו, וגובר מכוח סמכות האפיפיור על כל התנגדות שמדינה ריבונית עלולה להעלות או להתנגדות של גילדות ואחוות מקומיות אחרות.

הבעיה עם הסיפורים על צווי האפיפיור היא שחוקרים והסטוריונים של אדריכלות אנגלית בימי הביניים, לא מצאו שום עדות לבנאים נוודים כאלה באנגליה. גם חיפושים מדוקדקים בספרית האפיפיור ברומא  לא נשאו פרי, למרות הוראת האפיפיור לערוך חיפוש יסודי. דרך אגב בזמן שלטונו של הנרי ה-3 התחלפו שמונה אפיפיורים בזה אחר זה 1216-1272.

גולד, מחשובי החוקרים המסוניים, מציין כי בתקופה המדוברת, השפעת האפיפיור הייתה מאוד חזקה באנגליה, סמכותו של האפיפיור הופעלה לעתים קרובות בענייני היומיום. עליונותו על שליטים חילוניים הייתה ללא עוררין, ובקשת סנקציה או אישור אפיפיורי הייתה נפוצה. האפיפיורים אישרו זכויות יתר למנזר גלסטונברי והעניקו פריבילגיות לקתדרלת סנט פול, קתדרלת יורק וכנסיית בברלי. הביקוש הרב בלונדון לחותמות ומכתבים של האפיפיור הוביל לתעשיית זיופים רווחית, עם מסמכים מזויפים שמקורם אפילו מלשכת האפיפיור. דבקותה של אנגליה בסמכות האפיפיור אף התגברה לאחר רציחתו של תומאס בקט ב-1170.

אנו צריכים להכיר באפשרות שבזמן זה או אחר אולי הונפקה בולה מזויפת, וייתכן שהיו בה מילים או ביטויים שכאשר פורשו לא נכון או נשכחו למחצה במרחק רב של זמן, היו עשויים להיות הבסיס הרעוע שעליו נבנתה המסורת. היו חוקרים שחשבו לחשוב כי האפיפיור ניקולאי השלישי בשנת 1278 ויורשיו הוציאו מכתבי תמיכה אינדולגנציות ללשכת הבונים החופשיים העובדים בקתדרלת שטרסבורג, והם יכלו בקלות להיות הבסיס למסורת שעליה אנו נסמכים. אולם דיווחים אלה מסתמכים על עדיויות מסדר שני, המסמכים המקוריים מעולם לא נמצאו.

אז מה אתם מספרים לכל השוליות כשהם שואלים מה זה כל לחיצות הידיים והתנועות המוזרות?

האם רבי הבונים היו אדריכלים ?

האם רבי הבונים היו אדריכלים ?

🪜חלק מהדרגות הגבוהות בבנייה החופשית של ימנו מכנים את האחים בשם אדריכלים למשל הדרגה ה 12 בנוסח הסקוטי נקראת "אדריכל גדול". האם באמת היו רבי הבונים המעשיים אדריכלים?

העדי של הדרגה ה-12 בנוסח הסקוטי – "אדריכל גדול".

☦️השמות או התארים שניתנו לאנשי דת או לאמני הבנייה בימי הביניים לא צריכים להטעות. סביר להסיק שרבים מרבי הבונים היו אדריכלים מיומנים, חוקרי אדריכלות נחשבים מסכימים על זה. לטענתם אדריכלות היא אומנות הדורשת הכשרה מיוחדת ומסירות מהעוסקים בה, וחולקים על הרעיון שבישופים ואבות מנזר, למעט יוצאים מן הכלל, היו אדריכלים של הכנסיות שלהם. הם משערים שאנשי הכנסייה שכרו בעלי מלאכה מומחים וסיפקו להם הוראות לעבודתם, אך לא לקחו על עצמם ניהול טכני מקצועי.

תוכניות לחלונות קתדרלת ריימס המאה ה-13

👷ייתכן שעד אמצע המאה ה-12, הנזירים עצמם היו אדריכלי הקתדרלות הצרפתיות. בתקופה זו שימשו המנזרים כמרכזי חיים אינטלקטואליים ואמנותיים, ובתי הספר הקשורים אליהם חינכו כמרים והדיוטות. אנשים אלה תרמו לאחר מכן לבנייה ולתחזוקה של המנזרים, הכנסיות והמבנים שבהם רכשו את כישוריהם. חלקם, כמו וילארד דה הונקור (Villard de Honnecourt), אף נשלחו למדינות רחוקות, כמו הונגריה, כדי לפקח על פרויקטים של בנייה.

תחרת חלונות Tracery -  קתדרלת נוטרדאם דה פארי, צרפת.

✏️עם הזמן, האחריות על הכשרת השוליות עברה מנזירים לרבי-בונים. רבים מהמאסטרים הללו קיבלו חינוך מעולה ולעתים קרובות קראו וכתבו ממש כמו אנשי הדת והאצילים של התקופה. סביר להניח שהם דאגו לכך שהשוליות שלהם יקבלו חינוך קפדני באותה מידה. באמצעות תהליך זה, בעלי מלאכה מיומנים התפתחו לרבי-בונים חופשיים ובסופו של דבר ניהלו את העיצוב והניהול הכללי של המבנים, שרטטו תוכניות על קלף או נייר כדי להמחיש את כוונותיהם לעובדים. שרטוטים מפורטים של החלקים הבודדים,  בקנה מידה 1:1, של פרטים מסוימים נוצרו בדרך כלל באתר, אולי על לוחות, בדומה לאופן שבו "תחרת חלונות"  Tracery נעשית גם היום. 

הקתדרלה בריימס, צויר על ידי דומינקו קיואליו 

🗝הטרמינולוגיה המדויקת המשמשת לתיאור אנשים כאלה – "אדריכלים" או ארכיטקטים architects "בנאים"  Masons או "אחראים על העבודה" Masters of The Work היא במידה רבה נושא לוויכוח אקדמי. במאה ה-13 בצרפת, ההדיוטות שירשו את הנזירים המוקדמים יותר, היו כבר דמויות מכובדות בעלות מעמד משמעותי בקהילותיהם. הם היו אמנים אמיתיים במלוא מובן המילה. רב-הבונה בעיירה או בקתדרלה היה מעמד של אחריות ויוקרה משמעותיות, שלעתים קרובות עברו מדור לדור, כפי שמעידות דוגמאות בקתדרלת אמיין Amiens  ובשטרסבורג Strassburg . 

מתוך הפנקס של וילארד דה הונקור המאה ה-13 

" כאן מתחילה שיטת היצוג של שמלמדת הגיאומטריה, המאפשרת את העבודה. במקום אחר תמצא את שיטת הבנייה"

🏁ניתן להסיק אם כך  שרבים מהאדריכלים שהושאלו על ידי האנגלים מנורמנדי בראשית ימי הביניים היו אנשים מהסוג הזה.

האם הבנאים הראשונים היו אנשי כנסייה?

🧑‍🎓️חלק מחוקרי ההיסטריה של הבנייה החופשית טוענים שהמבנים הגדולים של ימי הביניים היו פרי עבודתם של נזירים ושרק הם, היו בעלי ידע כלשהו בגיאומטריה ובאדריכלות. נטען כי כל הבונים ובעלי

המלאכה עבדו תחת השגחת הנזירים, שרק להם היו החינוך והידע הטכני הדרושים לתכנון וביצוע הבנייה. כמה כותבים הרחיקו לכת וטענו שהנזירים-הבונים היו בעצמם בונים חופשיים – כלומר, חברים בגוף אזוטרי של הבונים החופשיים, וכי הבישופים ונכבדים אחרים של הכנסייה החזיקו במשרות גבוהות של הבונים החופשיים! אבל אין לכך הוכחות ממשיות.

💒אין ויכוח על כך שראשיתה של אדריכלות ימי הביניים קשורה עם הנזירים. בוודאי באנגליה, וכנראה גם בצרפת, לפני שנת 1000 הידע על בנייה בקרב אנשים רגילים היה בוודאי מוגבל מאוד, וברוב המקרים לא רלוונטי לבעיות שמתלוות להקמת בניין חשוב.

🏗לאחר הכיבוש הנורמני של אנגליה ב-1066, אנשי הכנסייה, שחשיבותם עלתה, היו נחושים לבנות כנסיות בכל מקום שיכלו, והיו חייבים להתעניין באמנות הבנייה. השכלתם לא אפשרה להם להתמודד עם הבעיות המכניות והגיאומטריות הכרוכות בהקמת מבנים פשוטים. חלק מהנזירים גילו כישרון לעבודה, והממונים עליהם עודדו אותם להתמחות וניתנה להם עדיפות להקדיש את עצמם אך ורק לבנייה. ואז, כאשר נזירים מיוחסים אלה נסעו, וההיסטוריה מספרת לנו שנזירים מהמעמד הטוב יותר נסעו הרבה, הם היו מוצאים את עצמם נאלצים, אם רצו לבנות כנסיות, להעסיק עובדים שהציעו את עצמם, ללמד ולהכשיר אותם למטרה המיידית.

⚜️אין ספק שבימי הביניים המוקדמים אנשי דת עבדו במו ידיהם בבניית כנסיות וכו'. בהירשאו Hirschau, בווירטמברג Württemberg, נזירים עבדו כבנאים מעשיים לצד אחיהם פשוטי העם, ובשנים מאוחרות נזירים עבדו כמו במנזר באקפסט שדבונשייר, Buckfast Abbey Devonshire, שנכבש ב-1882 על ידי נזירים צרפתים מהמסדר הבנדיקטיני. הם שלחו אחד או שניים מחבריהם בחזרה לצרפת כדי ללמוד שם את אמנות הבנייה, כדי שיוכלו בשובם להדריך את אחיהם, לבנות מחדש את המנזר בהדרכתו של אדריכל מקצועי, חלקם נפצעו במהלך העבודות, עבודה שאפתנית זו הושלמה פחות או יותר רק בשנת 1932.

מנזר באקפסט שדבונשייר

מנזר באקפסט שדבונשייר

🧱קשה לדמיין שהכנסייה של ימי הביניים הייתה המעצמה הגדולה בעולם המערבי, העשירה ביותר, המתואמת ביותר. הבונה החופשי סר וולטר בזאנט Sir Walter Besant מספר לנו שבתי הנזירים יצרו שרשרת בתוך חומת העיר לונדון ומחוצה לה, והכנסייה העסיקה אולי חמישית מכל אוכלוסיית העיר, כולל בנאים ואומנים, עורכי דין, בשלני בירה, גננים, יצרני בגדים ובדי מזבח, פמוטים וכו' וכו', כולם עובדים עבור הכנסייה.

🤴יש רבים הסוברים שרבים מהבניינים הגדולים של ימי הביניים נבנו על ידי רבי-הבונים החופשיים אבל הכנסייה לקחה את הקרדיט על כך. ישנו המקרה של ויליאם מוויקהאם (1324-1404), שהיה הקנצלר (השר החשוב ביותר) של אדוארד השלישי וריצ'רד השני, תמצאו דיווחים כי הוא בנה חלקים מטירת וינדזור, הקתדרלה והקולג' בווינצ'סטר, וייסד את ניו קולג' באוקספורד. קודמו בכס וינצ'סטר היה ויליאם מאדינגטון, שנאמר כי גילה ואימן את ויליאם מוויקהאם להיות יורשו. אולם חוקרים אחרים טוענים כי לא יתכן שאנשים עסוקים שכאלה עסקו בעבודת אדריכלות הדורשת מיומנות רבה והיו חייבים להעסיק בנאים מיומנים.

🎼היו גם מקרים (אמנן יוצאי דופן) שבהם אנשים ללא ידע מקצועי כלל וגם לא אנשי הפכו אחראים על מפעלי בנייה חשובים, למשל המשורר צ'וסר המשורר, Geoffrey Chaucer שלא היה, כמובן, איש כנסייה, וגם לא יכול היה להיות בעל ידע ממשי בבנייה, החזיק במשך עשרים חודשים במינוי פקיד העבודות בווסטמינסטר, במצודת לונדון ובמקומות רבים מחוץ ללונדון. הוא קיבל את המינוי מהמלך "כמתנה עבור שירות שנתן", וחלק מחובתו היה להוציא הזמנות תחת החותם הגדול כדי להסמיך אנשים לחצוב אבנים, ועצים, לקחת בנאים, נגרים ואחרים לעבודות בווסטמינסטר וכו'.

💰חוקר אחר טוען שכאשר סופרים מימי הביניים ציינו כי מישהו "בנה" כנסייה (fecit), הכוונה הייתה שהאדם הזמין ומימן אותה בשם הכנסייה. הם העדיפו לכבד את אב המנזר או הבישוף, בדומה ל-"יושב ראש ועדת בניין" המודרני, והתמקדו בהאדרת הכנסייה במקום להכיר באמן ממעמד נמוך. האדריכלים האמיתיים לא הסתירו את שמם מתוך אדיקות, אלא שאנשי הכנסייה האפילו עליהם.

🛣על פי המסורת הצרפתית מונצחים הבנאים שפיקחו ברציפות על בניית הקתדרלות הגותיות בשמות הרחובות. לדוגמה, באמיין, Amiens רחוב רוברט דה לוזארש (rue Robert de Luzarches) הפונה לצד הדרומי של הקתדרלה, וברימס Rheims ניתן למצוא את רחוב רוברט דה קוסי (rue Robert de Coucy) בצד הצפוני של הקתדרלה.

קתדרלת אמיין Amiens

רוברט דה לוזארש מונצח על משענת יד

🙏מבחינה היסטורית, לא כל מי שמכונה "נזיר" monk היה באמת איש כנסייה מהמעלה הראשונה. במקור, נזירים לא היו קשורים לכמורה clergy. הם היו הדיוטות עם מטרה דתית משותפת, ו נותרו נפרדים מההיררכיה הכנסייתית. חלק מהנזירים הוסמכו לכמורה או לבישופות בעודם נחשבים לאנשי הקהילה, מבלי לעסוק במחויבויות דתיות ספציפיות, ולעתים קרובות התרחקו במכוון מהכמורה ושמרו על זהות מובחנת.

קתדרלת ריימס

🏁עם הזמן, נזירים הפכו לכמרים. בין אם הוסמכו ובין אם לאו, היו להם לעתים קרובות הזדמנויות רבות להצטיין בבנייה. לכן, בנאים של כנסיות רבים היו ככל הנראה הדיוטות מיומנים.