📜 אחים ואחיות, ישנה עוד נקודה חשובה כשמדברים על חברת הבונים הלונדונית, זוהי אחת השאלות החשובות ביותר בהיסטוריה של הבונים החופשיים: כיצד אדם הפך לבונה חופשי? ואיך נוצרה התערובת של בונים אופרטיביים וספקולטיביים?
כאשר מדובר על חברת הבונים הלונדונית
(חברת שרד שהתפתחה מהגילדה) החברות בה היתה דרך להשגת "חופש" לא
חופש ממשהו אלה חופש למשהו. חופש לעסוק במקצוע שבחרת, חופש להיבחר למשרה חשובה
בעיר. חופש יחסי לנהל את עניינך. היו ארבע דלתות עיקריות, מסלולים שבהם ניתן היה
להשיג חברות בחברת הבונים של לונדון:
1. 🔨שוליה – Apprenticeship זה היה המסלול המסורתי ביותר עבור האומן
המעשי. בחור צעיר היה כבול למאסטר לתקופה מסוימת (בדרך כלל שבע שנים), בהן למד את
המקצוע, ועם סיומן המוצלח, היה "מוצג" presented ומתקבל כחופשי על ידי החברה. זה
היה מסעם של האופרטיבים.
2. 👨🍼ירושה Patrimony בניו של אדם חופשי יכלו לתבוע חברות בירושה. הטקסטים
שבידנו מראים שהם יכלו לעשות זאת בין אם הם עסקו במלאכה של אביהם ובין אם לאו.
"הדלת הפתוחה" הזו של ירושה נחשבת למנגנון מרכזי שבאמצעותו אנשים ללא
נגיעה אופרטיבית כלל יכלו להצטרף לחברת הבונים החופשיים. במיוחד במאה ה-17, אנו
רואים את עלייתם של "הבונים המקובלים" - Accepted
Masons – ג'נטלמנים שהיו לחלק מהחברה אך לא היו סתתים עובדים.
3. 💰פדיון Redemption (רכישה): ניתן היה לקנות את החופש, תמורת תשלום.
זה היה נתיב ישיר נוסף לאנשים בעלי אמצעים, שיכלו להפוך לחברים ללא קשר מקצועי.
4. 🎁מתנה Honorary (כבוד): החברה יכלה להעניק את חירותה כמתנה
לאנשים מכובדים או בעלי השפעה, ולגוון עוד יותר את חבריה מעבר לבעלי מלאכה
האופרטיבים.
🔗 הגשר לבנייה ספקולטיבית: הדרכים השונות הללו, במיוחד ירושה ופדיון,
יצרו סביבה ייחודית בתוך חברת הבונים החופשיים של לונדון. סתתים עובדים וג'נטלמנים
"מקובלים" חלקו חברות באותה אחווה. הפיתוי להצטרף לא היה רק סביב
המלאכה; החופש של שהעניקה חברת השרד Livery Company היווה גם "דרכון לכבוד
אזרחי" ולמעמד חברתי.
השילוב הזה של בעלי מלאכה פעילים עם
ג'נטלמנים משכילים ופילוסופיים בתוך גוף רשמי אחד נתפס על ידי היסטוריונים כצעד
קריטי במעבר מגילדת סחר ימי-ביניימית לאחווה הספקולטיבית של בונים חופשיים
ומקובלים שאנו מכירים כיום.
איפה אתם מזהים בטקסים ובנהגים שלנו
לדעתכם את הדינמיקה בין בעלי מלאכה פעילים לג'נטלמנים "מקובלים" ?
#הבונים החופשיים #היסטוריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה