אחיות ואחים יקרים,
הרפורמציה האנגלית, שהחלה בשנות ה-30 של המאה ה-15 תחת המלך הנרי השמיני, הייתה תקופה חשובה שבה אנגליה התנתקה מסמכותם של האפיפיור והכנסייה הקתולית. זה הוביל להקמת הכנסייה האנגליקנית ולפירוק המנזרים, מהלך ששינה באופן מהותי את הנוף הדתי והחברתי של המדינה.
הרפורמציה הייתה תקופה של תהפוכות עצומות, עם השלכות עצומות על הכל. אבל איך זה השפיע על קודמינו הבונים האופרטיביים בחברת הבונים החופשיים בלונדון? הסיפור הוא סיפור של משבר, הסתגלות ושינוי עמוק.
🏗️ מי בונה את הבניין? הרפורמציה לא עצרה בפתאומיות את
סחר הבנייה. במקום זאת, היא שינתה את המעסיקים. עם פירוק המנזרים וירידת כוחה של
האצולה הישנה, דעך העידן הגדול של בניית הכנסיות. במקומה קם מעמד חדש של אצולה
וסוחרים עשירים Gentry , שהתעשרו מהשינויים הללו, החל
לבנות בתים כפריים מפוארים מכללות ואוניברסיטאיות.
💼 מעובד לקבלן: העידן החדש הביא שינוי מהותי באופן ביצוע הבנייה. שיטת "העבודה הישירה" הישנה, שבה רב-בונה master mason היה עובד שכיר של המלך או הבישוף, הפכה מיושנת. משפחות בנאים משגשגות החלו לפעול כקבלנים, ולקחו על עצמן את כל הפרויקט - חומרים ועבודה - במחיר מוסכם. החלה אבולוציה של המאסטר מבעל מלאכה ראשי לאיש עסקים.
💰 מכה לגילדות: הכתר, שתמיד חשש מכוחן ועושרן של הגילדות, השתמש ברפורמציה לטובתו. על פי חוקי הצ'נטרי Chantries Acts , הכתר תפס רכוש וכספים של הגילדה שיועדו למטרות דתיות (כמו איסור תשלום עבור תפילות למען המתים). חברת הבונים החופשיים, כמו אחרים, איבדה רכוש אך מאוחר יותר הורשתה לרכוש אותו מחדש (בתנאים נוחים לכתר!). למרות שזו הייתה מכה כלכלית הרסנית, תפקידי הליבה של הסדרת המסחר, ניהול חניכות וקיום מפגשים חברתיים המשיכו להתקיים.
🤔 שינוי שם מוזר: בתוך המהומה הזו, פרט מרתק מתגלה מהרישומים של החברה עצמה. לפני אמצע שנות ה-50 של המאה ה-15, החברה כונתה לעתים קרובות "חברת הבונים החופשיים". מ-1556 לערך, זה השתנה ל"חברת הבונים". המשמעות של שינוי זה היא נושא לעניין רב ולוויכוח בקרב היסטוריונים של הבונים החופשיים!
📜 עדיין שריר וקיים: צ'רטר מאוחר והגנה על האומנות: למרות היותה "אחת הנפגעות הקשות ביותר" מהשינויים, החברה החזיקה מעמד. היא אפילו הייתה חזקה מספיק כדי להשיג את כתב אמנה - צ'רטר מלכותי - האחד והיחיד שלה - ב-1677 מהמלך צ'ארלס השני (ככל הנראה בגלל ש"המונרך העליז" היה זקוק לכסף!). אמנה זו אישרה את כוחה של החברה להסדיר את הסחר בטווח של 12 ק"מ מלונדון והם עשו זאת ברצינות, יש רישומים המראים שהם קנסו בנאים על עבודה גרועה ואפילו תבעו את חברת הטייחים כדי למנוע מהם לתקן את חלונות הכנסייה בטיט במקום באבן!
תקופה זו מציגה ארגון המתמודד עם אובדן הפטרונים המסורתיים שלו ושינוי כלכלי מסיבי, אך שורד באמצעות הסתגלות ודבקות במטרת הליבה שלו לשמור על הסטנדרטים של המלאכה.
כאשר היום אנו מדברים על השינויים החברתיים
והכלכליים כיום שמתרחשים סביב הבנייה החופשית הספקולטיבית כיצד לדעתכם היא תתמודד
עם האתגרים האלה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה