סופה
של תקופה חברת הבונים מאבדת שליטה
לעתים קרובות אנו מתמקדים בעלייתה של הבנייה החופשי הספקולטיבית, אך מה לגבי שקיעתו של המוסד האופרטיבי שקדם לה? המאה ה-17 הייתה תקופה של שקיעה דרמטית עבור חברת הבונים החופשיים של לונדון, סיפור של מאבקים פנימיים, לחצים חיצוניים ואירוע קטלני אחד.
בעוד שלחברת השרד המעשית היו
בעיות פנימיות בתחילת המאה, השריפה הגדולה של לונדון הייתה המכה הסופית. הצורך
לבנות מחדש את העיר היה כה עצום, עד שמספר החברים בחברה לא היה מספיק למשימה. כדי
לבצע את העבודה, רשויות העיר השעו את המונופול של החברה ואישרו בחוק ל-"זרים" foreigners (בנאים
שאינם חברים) לעבוד בחופשיות בעיר. לאחר שבע שנים של בנייה מחדש, בנאים אלה קיבלו
את הזכות להישאר בעיר, ושברו לצמיתות את שליטת החברה על הסחר בלונדון.
החברה הנאבקת עמדה בפני
"חורבן כמעט מוחלט" בשנות ה-90 של המאה ה-17, וניסתה להטיל מס חבר שנקרא
"רבעוני" quarterage (תשלום רבעוני) על כל הבונים העובדים, חברים או לא,
רק כדי לגייס כספים. מנהג שגם הלשכה הגדולה החדשה תאמץ ב-1717 בעת הקמתה! ככל
שכוחה המסחרי דעך, השתנה גם הרכב החברות של החברה, כאשר יותר חברים
"לא-מעשיים" קנו את חירותם ממנה רק עבור המעמד שהעניקה.
♀️ פרט מפתיע: נשים
בחברה!
רישומי החברה מתקופה זו
חושפים היסטוריה מרתקת שלעתים קרובות מתעלמים ממנה. נשים יכלו להיות חברות, בדרך
כלל אלמנות העוסקות במקצוע של בעליהן. הרשומות מתעדות את "מרגרט ויילד,
אלמנה" Margaret Wild, כחברה ב-1663. מדהים עוד יותר, בשנים 1713-1714, מופיעה Mary Banister מרי
בניסטר, בתו של ספר, שנרשמה כשוליה באופן רשמי לבנאי לתקופה של שבע שנים!
⛪ ההוכחה הסופית: קתדרלת סנט פול
אולי אין דבר שמראה את
שקיעתה של החברה בצורה ברורה יותר מאשר הבנייה מחדש של קתדרלת סנט פול. בעוד שכמה
חברים בולטים בחברת הבנאים היו מעורבים בבניה, ההיסטוריון דאגלס קנופ מצא שכ-80%
מכל עבודות הקבלנות נעשו על ידי קבלנים מחוץ ללונדון, ללא קשר לחברה. פרויקט
הבנייה החשוב ביותר הזה בעיר נבנה ברובו על ידי אנשים שאינם חברים.
ככל ששליטתה של החברה על
הסחר האופרטיבי דעך, תפקידה כארגון חברתי וכבית לחברים
"מקובלים" שאינם אופרטיביים עלה לקדמת הבמה, והכשיר את הקרקע להופעת הבונים
החופשיים הספקולטיביים המודרניים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה