יום שלישי, 28 באוקטובר 2025

אליאס אשמול: הבנאי הספקולטיבי המתועד הראשון 🧐

אחים ואחיות,

בפוסטים הקודמים הזכרנו שוב ושוב את שמו, וכעת הגיע הזמן להתמקד בו: אליאס אשמול (Elias Ashmole, 1617-1692). אשמול היה דמות מפתח בתקופתו – עתיקן, מלומד, אסטרולוג, חבר ב"חברה המלכותית" ומייסד מוזיאון אשמוליאן באוקספורד (Oxford). אך עבורנו, חשיבותו נובעת משני רישומים קצרים ביומנו האישי, המספקים לנו את העדות הברורה והמוקדמת ביותר לקיומה של הבנייה החופשית הספקולטיבית.

הרישום הראשון: 1646

ב-16 באוקטובר 1646, כתב אשמול ביומנו:

"4:30 אחה"צ. נעשיתי בנאי חופשי (I was made a Free Mason) בוורינגטון (Warrington) בלנקשייר (Lancashire), יחד עם קולונל הנרי מיינוורינג (Henry Mainwaring)..."

אשמול ממשיך ונוקב בשמותיהם של שבעת חברי הלשכה הנוספים שנכחו. רישום זה הוא הפעם הראשונה המוכרת לנו שבה נעשה שימוש במונח "בנאי חופשי" במשמעותו הסמלית והספקולטיבית, ולא במשמעות של בעל מקצוע.

הרישום השני: 36 שנים של שתיקה

באופן מפתיע, אשמול אינו מזכיר את הבנייה החופשית ביומנו במשך 36 השנים הבאות. השתיקה נשברת רק במרץ 1682:

"10 במרץ: בערך 5 אחה"צ. קיבלתי זימון להופיע בלשכה שתתקיים מחר, בבית הבנאים (Masons Hall) בלונדון (London)."
"11 במרץ: בהתאם, הלכתי, ובערך בצהריים התקבלו לאחוות הבונים החופשיים (Fellowship of Free Masons) סר וויליאם ווילסון (Sir William Wilson)... [ואחרים]... אני הייתי העמית הוותיק ביותר ביניהם (שכן חלפו 35 שנים מאז שהתקבלתי)..."

חשיבותו של הרישום השני

הרישום השני חשוב לא פחות מהראשון. מדוע?

  • המיקום: הפגישה התקיימה ב-Masons Hall, המטה הרשמי של גילדת הבנאים האופרטיבית של לונדון.
  • הנוכחים: אשמול מציין שנכחו בפגישה בכירים בגילדה, כולל נשיא (Master) הגילדה באותה שנה, תומאס ווייז (Thomas Wise).
  • ההמשכיות: אשמול מציין שהמועמדים החדשים מימנו "ארוחת ערב אצילית" (a Noble Dinner) לכבוד קבלתם – מנהג אופרטיבי עתיק יומין.

יומניו של אשמול הם הוכחה ניצחת! הם קושרים באופן ברור בין האחווה הספקולטיבית (שאליה "נעשה") לבין גילדת הבנאים האופרטיבית של לונדון (שבביתה הוא ביקר). זוהי העדות החיה והמובהקת ביותר לקיומה של "הקבלה" (The Acception) – אותה אחווה ספקולטיבית שפעלה והתקיימה בלב הגילדה המקצועית.

#הבוניםהחופשיים #היסטוריהמסונית #אליאסאשמול #מאה17 #ספקולטיבי #לשכתלונדון #Warrington

יום שלישי, 21 באוקטובר 2025

התקופה המעצבת: שאלות גדולות ותשובות חסרות 🤔

אחים ואחיות,

ההיסטוריה המודרנית של הבנייה החופשית הספקולטיבית מתחילה רשמית בשנת 1646, עם קבלתו של אליאס אשמול (Elias Ashmole) ללשכה בוורינגטון (Warrington). אך אירוע מתועד זה פותח בפנינו את אחת התקופות המתסכלות והמסתוריות ביותר בתולדותינו – תקופה של כ-70 שנה עד להקמת הלשכה הגדולה הראשונה, תקופה שממנה שרדו מעט מאוד רשומות.

הפרדוקס הגדול

חשבו על זה: בשנת 1665, אנו יודעים על בנאי ספקולטיבי אחד בלבד (אשמול). כחמישים שנה לאחר מכן, ארבע לשכות בלונדון (London) חשו בטוחות מספיק כדי להקים לשכה גדולה, מה שמרמז על קיומן של לשכות רבות נוספות. מה קרה בשנים שבאמצע? כיצד התפתחו הטקסים, הסמלים והתכנים הפילוסופיים שלנו? המידע שבידינו חלקי בצורה קיצונית.

היעדר המידע לגבי מה שהתרחש בין 1682 ל-1725 מתסכל עד מאוד, במיוחד בכל הנוגע להתפתחות הטקסים והסמליות המסונית.

שאלות היסוד שנותרו פתוחות

היעדר התיעוד מותיר אותנו עם שאלות מהותיות שכל בונה חופשי מתחבט בהן:

  • ירושה או יצירה? האם מלומדים כמו אשמול קיבלו לידיהם מערכת טקסית עשירה מהאחווה הפנימית של הבנאים האופרטיבים, והעבירו אותה הלאה כפי שהיא? או שמא הם מצאו טקסים בסיסיים בלבד, ו"מילאו" אותם בתוכן פילוסופי ואזוטרי משלהם, בהשראת המיסטריות העתיקות ורוח הרנסאנס?
  • מקור התוכן האזוטרי: מאין הגיע הלב הפילוסופי של הבנייה החופשית? האם הוא צמח באופן אורגני מתוך גילדות הבנאים, או שהוא "הושתל" על ידי אותם ג'נטלמנים משכילים שהצטרפו במאה ה-17?
  • מה אבד בדרך? מה היה טיבם של הטקסים לפני עורכי "ספר החוקות" בשנות ה-20 של המאה ה-18? כמה חומר הם ערכו, ומה הם השמיטו? האם חלקים שהושמטו המשיכו להתקיים בלשכות כפריות וגרמו מאוחר יותר למחלוקות הגדולות בין ה"קדמונים" (Antients) ל"מודרנים" (Moderns)?

אלו שאלות שכנראה לעולם לא נקבל עליהן תשובה מלאה. אך עצם קיומן מזכיר לנו שהבנייה החופשית, כמו כל מוסד אנושי, היא "יצור של צמיחה". היא לא הומצאה בן-לילה, אלא התפתחה והתעצבה לאורך שנים, תוך שהיא סופגת רעיונות מרוח התקופה – רוח הרנסאנס, שהציתה מחדש את הסקרנות האינטלקטואלית והעניין בהיסטוריה ובמסתורין.

#היסטוריהמסונית #מאה17 #רנסאנס #בנייהחופשית #שאלותפתוחות #אשמולאלותפתוחות #אשמול




יום שני, 6 באוקטובר 2025

סעודת תשרי אצל הבונים החופשיים

 אחים ואחיות , שלום רב!

אתנחתא קצרה בפוסטים ההיסטריים על הבנייה החופשים ונחזור עוד יותר אחורה בזמן...

בפרוש ראש השנה החלנו בחגי תשרי המוכרים והאהובים, וביניהם חג הסוכות, הידעתם כי יש מסורת מיוחדת בקרב אחינו בארצות הברית, המשתייכים לנוסח הסקוטי (המועצה הדרומית). שם, חג הסוכות מקבל צביון מסוני עמוק ונחגג כ-"סעודת תשרי" The Feast of Tishri.

אז מה הקשר בין סוכה, מקדש שלמה, והבנייה החופשית?

הכל מתחיל בחנוכת בית המקדש הראשון. המלך שלמה, גדול הבונים, בחר באופן סמלי לחנוך את המקדש המפואר דווקא בחג הסוכות. "וַיִּקָּהֲלוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כׇּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" הבחירה הזו, לחבר בין מבנה הקבע המושלם לבין חג המסמל ארעיות ונדודים, היא הבסיס לאלגוריה המסונית העשירה שהתפתחה סביב החג.

הנוסח הסקוטי רואה בסעודת תשרי חג המגלם שלושה עקרונות יסוד של דרכנו:

  1. 🛖 מהארעי אל הקבע: הסוכה מסמלת את חיינו הארעיים, את החיפוש והנדודים הרוחניים שלנו בעולם החומרי. הקמת המקדש, לעומת זאת, היא סמל לבניית אותו מקדש פנימי ורוחני בנפשו של כל אחד מאיתנו – מקדש של מידות טובות, מוסר ואמת. סעודת תשרי חוגגת את המסע הזה מהזמני לנצחי.

  2. 🕊️ עבודת שלום ואחווה: התנ"ך מדגיש שדוד, "איש המלחמות", לא בנה את הבית – "לֹא-תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, כִּי אִישׁ מִלְחָמוֹת אַתָּה, וְדָמִים שָׁפָכְתָּ". המלאכה הופקדה בידי בנו שלמה, ששמו נגזר מהמילה "שלום". עבורנו, זוהי תזכורת מהדהדת שעבודתנו היא עבודת שלום. מקדש אמיתי, פנימי או חיצוני, אינו נבנה בכוח הזרוע, אלא בהרמוניה, בשיתוף פעולה ובאחווה כנה בין אחים.

  3. 🌍 אוניברסליות חוצת גבולות: הקמת המקדש הייתה פרויקט בינלאומי. חירם מלך צור והאומן הדגול חירם אבי היו שותפים מרכזיים. עובדה זו היא אבן יסוד בתפיסתנו האוניברסלית – האחווה שלנו אינה מוגבלת ללאום, דת או תרבות. אנו חוגגים את היכולת להתאחד למען מטרה נעלה וליצור יחד משהו גדול מאיתנו.

סעודת תשרי היא, אם כן, זמן להתכנסות, לחשבון נפש ולהתחייבות מחודשת לעקרונות המנחים אותנו. זוהי הזדמנות לחגוג את מסענו המשותף.

חג שמח!

וברכת אחווה לכולם.