כדי להבין מדוע אדם כמו אליאס אשמול (Elias Ashmole) מהפוסט הקודם חיפש משמעות באחווה סודית בשנת 1646, איננו יכולים להסתפק רק בקריאת יומנו. עלינו להבין את העולם שבו הוא חי – המאה ה-17 באנגליה, תקופה של ניגודים קיצוניים, של אלימות וגאונות, של אמונות תפלות ומדע פורץ דרך.
זו הייתה תקופה אינטלקטואלית מזהירה. שייקספיר (Shakespeare) ופרנסיס בייקון (Francis Bacon) מתו רק כשלושה עשורים קודם לכן. הפילוסופיה, האמנות והאדריכלות בזכות איניגו ג'ונס (Inigo Jones) פרחו.
אך בו בזמן, זה היה עולם מסוכן ואפל.
כאוס פוליטי ודתי
אשמול התקבל לאחווה ב-1646, בעיצומם של "ימי המרד הגדול" (The Great Rebellion) – מלחמת האזרחים האנגלית העקובה מדם. המלך צ'ארלס הראשון (Charles I) הובס והיה בדרכו למשפט ולהוצאה להורג (שהושלמה ב-1649). אנגליה הייתה קרועה בין תומכי המלך ה"קאבליירים" - (Cavaliers) לבין תומכי הפרלמנט ה-"ראונדהדס" -(Roundheads).
היציבות הדתית והחברתית התערערה לחלוטין.
מדע מול אמונות תפלות
הניגוד המדהים ביותר של התקופה היה הפער בין קדמה לאמונות קדומות.
- רק 35 שנים קודם לכן (1611), אדם הועלה על המוקד בסמית'פילד (Smithfield) באשמת כפירה.
- באותה שנה בדיוק (1611) יצאה לאור גירסת המלך ג'יימס (King James Version) המפוארת של התנ"ך.
- במקביל, ציד המכשפות היה בשיאו. משפטים והוצאות להורג אכזריות של נשים באשמת "מכירת נשמתן לשטן" היו מחזה נפוץ, ויימשכו באנגליה עוד 70 שנה!
זהו העולם שאליו נולדה הבנייה החופשית הספקולטיבית: עולם שבו אדם יכול היה בבוקר לדון בפילוסופיה רציונלית, ובערב לחשוש ממכשפות. עולם שבו מלחמות דת ואזרחים קרעו את החברה לגזרים.
בתוך הכאוס הזה, אין זה פלא שאנשים משכילים כמו אשמול חיפשו מקום מפלט – אחווה שקטה, יציבה וא-פוליטית, המבוססת על עקרונות אוניברסליים של מוסר, סדר וקידמה.
בית המלכה אדריכל איניגו ג'ונס
👇
קרומול בוחן את גופת צ'ארלס הראשון
👇
#הבוניםהחופשיים #היסטוריהמסונית #אליאסאשמול #מאה17 #מלחמתהאזרחיםהאנגלית #רנסאנס #נאורות
