📜 חברת הבונים החופשיים של לונדון: אבן פינה בסיפור של הבונים החופשיים? 📜

 

🏛️אחיות ואחים, כשצוללים אל ההיסטוריה של האומנות שלנו, צפות ועולות חברות העבודה העתיקות Livery Companies  (פירוש המילה Livery  הוא מדי שרד וגם מעין שכר). והחשובה ביותר עבורינו היא חברת הבנאים הנכבדה של לונדוןWorshipful Company of Masons of London.  . ההסטוריון ג'ורג אנווין George Unwin  אמר שהארכיונים של החברות הללו הם חשובות ביותר להבנת ההסטוריה של החברה האנגלית וניתן להוסיף שהם בעלי חשיבות גדולה להיסטוריה המסונית.

📖 חלק מהמורשת של הבונים המעשייםoperative  מימי הביניים הייתה מסורת עשירה של "חובות קדומים" - Old Charges – שהם כתבי יד עתיקים המכילים היסטוריות אגדות וכללים של האחווה. העתיקה שבהם היא פואמת רגיוס Regius Poem  (הידועה גם בשם כתב היד של האליוול Halliwell Manuscript), המתוארכת לסביבות 1390 -1425. היא מספרת על העתיקות וארגון האומנות. למשל, בנוגע לכינון הסדר הטוב, היא "מזכירה" כיצד הבונים ביקשו הדרכה וקיבלו אותה המלך אתלסטאן:

הַמְּלָאכָה הִגִּיעָה לְאַנְגְלִיָּה, כך אֲסַפֵּרָה,
בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב אַדֶלְסְטוֹן, בִּשְׁעַה כְּשֵׁרָה.
אָז בָּנָה גַּם אוּלָמוֹת וְגַם חַדְרֵי מְגוּרִים,
וְהֵיכָלוֹת רָמִים, מְלֵאֵי כָבוֹד וַהֲדָרִים.
וַיִּשְׁלַח בְּכָל הָאָרֶץ, מַלְאָכִים מִטַּעֲמוֹ,
לְכָל חָרָשֵׁי הָאֳמָנוּת, לָבוֹא אֶל מְקוֹמוֹ.
לָבוֹא אֵלָיו מִיָּד, בְּלִי דִּחוּי וְשִׁהוּי,
לְתַקֵּן אֶת כָּל הַפְּגָמִים, כָּל שֶׁטָּעוּן רִפּוּי.
בְּעֵצָה טוֹבָה, אִם יִכּוֹן הַדָּבָר לִתְקוֹן,
אֲסֵפָה גְדוֹלָה אָז צִוָּה לָכֹן.
לְהַסְדִּיר לַבּוֹנִים אֶת תְּקוּנָם וְסִדְרָם,
לְמַעֲמָדָם הַנָּכוֹן, וּלְכָל חֶפְצָם וּדְבָרָם.

(הערה: בעוד שהסיפור של אתלסטאן נחשב לאגדה, השיר משקף את השקפתם של הבונים על מורשתם העתיקה והמוסדרת.)

פואמת רגיוס שנת 1390 - חלק מהאוסף שמכונה חובות קדומים

🏗️ לחברת הבונים London Masons' Company  של לונדון , היסטוריה מתועדת לפחות מהמאה ה-14 (התקנות הראשונות מ-1356), במאה ה-17 היא הפכה נקודת מפגש לאינטראקציה בין סתתים פעילים (operative ) לבין בונים "מקובלים" accepted או "ג'נטלמנים" (אלה שאינם מעורבים באופן מעשי במסחר).

🔗 בעוד שהיסטוריונים מוקדמים יותר של הבנייה החופשית כמו קארו האזליטCarew Hazlitt  ורוברט ג'יי בלקהאם Robert J. Blackham  תיארו לעתים קרובות את חברת הבונים כ"אב קדמון ישיר" של הבונים החופשיים המודרניים, המחקר העכשווי מציע השקפה מורכבת יותר. החברה היא ללא ספק חוליה מרכזית  בשרשרת, במיוחד עבור ההיסטוריה בלונדון. עם זאת, המקורות של הבונים החופשיים הספקולטיביים נחשבים מגוונים יותר, עם השפעות משמעותיות המגיעות גם מהתפתחויות שונות בסקוטלנד, זרמים אינטלקטואליים שונים של הרנסאנס והנאורות, והתרבות האסוציאטיבית הרחבה יותר של המאות ה-17 וה-18.

 🤔 מה דעתכם על תפקידה של חברת הבונים בלונדון בסיפור של הבונים החופשיים?

 

🗼מבט לגדה השנייה של התעלה: הגילדות הצרפתיות, הקומפניונים ומקורות של הבונים החופשיים? 🗼

אלה מבינכם שעוקבים אחרי הפוסטים האחרונים, כבר הבינו שבצרפת עושים דברים אחרת, החקירה שלנו בעקבות ארגוני מלאכה היסטוריים מתמקדת בעיקר באנגליה, אך המסורות בצרפת מציעות כמה אפשרויות אחרות. הנה מבט קצר על הגילדות הצרפתיות ועל ה-"Compagnonnage"  המבוסס על מחקר היסטורי.

🤔 מקורות הבונים החופשיים - נקודת מבט צרפתית?

באופן מעניין, כמה סופרים צרפתים (J.C. Besuchet  1729) הציעו שאנגליה "החזירה" לצרפת רק את מה שהיא שאלה במקור, בטענה ששלושת הדרגות הסמליות הראשונות של הבונים החופשיים היו ממוצא צרפתי. אמנם זו לא ההשקפה המקובלת מחוץ לצרפת, אבל זה חלק בולט מההיסטוריוגרפיה של הבונים החופשיים הצרפתיים!

🏛️ גילדות צרפתיות מוקדמות ושורשים רומיים?

לאחר ירידת ההשפעה הרומית (במאה ה-5), ערים צרפתיות חוו התפתחויות ייחודיות. קיים ויכוח היסטורי האם יש קו רציף מהקולגיות הרומיות (אגודות המלאכה) לגילדות הצרפתיות של ימי הביניים, אבל לרעיון ההמשכיות יש תומכים משמעותיים. בכל אופן עד המאה ה-13, לגילדות המלאכה הצרפתיות היה אופי ייחודי משלהן.  

🏙️ כוחן של הגילדות הפריזאיות:

בפריז, גילדות חזקות היו מערובות בממשל העירוני. סוחרי המים של פריז שלטו למעשה במסחר על נהר הסן Hanse Parisienne des Marchands de l'Eau. מאוחר יותר, "שש הגילדות הגדולות" Six Corps de Paris (מקצועות כמו עובדי הבדים, חנוונים, סוחרים, פרוונים, כובעים וצורפים) היוו חלק מרכזי בגוף העירוני של פריס החל מהמאה ה-12, ומנהיגיהם הפכו לעתים קרובות לפקידי עירייה ואף זכו למעמד אצולה עם תארים כמו:  שופט, פרנס , échevin .

📜 בתוך גילדות המלאכה הצרפתיות:

כמו במקומות אחרים, לגילדות המלאכה הצרפתיות היו תקנות מפורטות להתקדמות:

1.             חניכה: Apprenticeship הצעד הראשון, שנמשכה לעתים ביין שנתיים ל-12 שנים (7 היה המקרה הנפוץ), לשם כך החניך נדרש להיות קתולי וילד חוקי להוריו.

2.             יצירת מופת (Chef-d'œuvre): מעבר מבחן מיומנות מעשי עבור חבר-בונה על מנת להפוך למאסטר.

3.             בקרת איכות: קציני הגילדה בדקו סדנאות, וכללים כמו איסור על עבודה לאור נרות (למעט כמה מקצועות) היו נפוצים.

 

🚶 ♂️ ה-"טור דה פראנס" Tour de France והקומפניונים:

מאפיין ייחודי של חברים בונים  צרפתים journeymen  - שנקראו compagnons "רעים" - היה "הטור דה פראנס" – כלומר, תקופה של נסיעות ועבודה בערים שונות כדי לצבור ניסיון. כדי לתמוך בכך, קמו  ה-Compagnonnage. אלה היו אחוות פועלים, שפעלו לצד הגילדות הממוסדות ולעיתים אף היו בקונפליקט איתן. ל-Compagnonnage היו מסורות משלהן, טקסים, רשתות עזרה הדדית, והם סייעו לנוסעים למצוא עבודה ולינה במסעותיהם. זו הייתה מערכת רבת עוצמה של סולידריות ואימונים, שלפעמים נתפסה כדרך חלופית אם קשה היה להשיג שליטה בגילדה. איגוד הקומפניונים קיים בצרפת עד היום.

🙏 Confréries (אחווה):

רוב גילדות המלאכה הצרפתיות היו קשורות גם לאחוות דתיות. אחוות אלה החזיקו מזבחות לקדושים הפטרונים שלהן בכנסיות, ומימנו את פעילותם (לעתים קרובות באמצעות תשלום שעווה עבור נרות - ומכאן הכינוי Le Cierge, "הנר" שניתן לאחווה), האחוות סיפקו צדקה לחברים וארגנו סעודות קהילתיות.

💥 סופו של עידן:

המהפכה הצרפתית (1789 ואילך) שינתה את פני הדברים באופן דרמטי. ב-1791 ביטל חוק לה שאפלייר Le Chapelier  את כל הגילדות והאיגודים המקצועיים, כולל ה-Compagnonnage, אשר נתפשו כמנוגדים לאידיאלים החדשים של עבודה חופשית.

✨ חקר המסורות הצרפתיות הללו נותן לנו פרספקטיבה רחבה יותר על האופן שבו גברים פועלים ארגנו, אימנו, תמכו זה בזה ושימרו את מלאכותיהם לאורך ההיסטוריה. ה-Compagnonnage, במיוחד, מציע דוגמה מרתקת לאחווה בהנהגת מסע עם מסורות עמוקות.

אילו מושגים של הגילדות הצרפתיות אתם עדיין מזהים בלשכות שלנו הים ?  ואם תרצו טעימה מזה ממליץ לכם להגיע לטקס העברה לדרגה השנייה בלשכה צרפתית.

 

 

  

הגילדות או בית העירייה: מי באמת ניהל את העניינים בימי הביניים? 🤔

🏛️ אחיות ואחים יקרים, האם אי פעם חשבתם כיצד נשלטו בפועל עיירות וערים מימי הביניים? לעתים קרובות אנו חושבים על מלכים ואצילים, אך גילדות המלאכה והסוחרים מילאו תפקיד עצום, ולפעמים טשטשו את הגבולות בין ארגון מסחרי לממשל האזרחי!

📈 המחקר היסטורי מראה שלגילדות, במיוחד גילדות סוחרים חזקות, הייתה השפעה עצומה. אף על פי שרק לעתים רחוקות הם היו הגוף שניהל את העיר, חבריהם המובילים שלטו לעתים קרובות במועצות הערים והחזיקו בתפקידי מפתח אדמיניסטרטיביים ברחבי אירופה, כולל אנגליה וצרפת.

🔑 בעיירות רבות, חברות בגילדה לא הייתה רק עניין של סחר - היא הייתה לעתים קרובות המפתח לכוח אזרחי. כדי לנהל עסקים, לעסוק במלאכה או להחזיק בכבוד כמו ראש עיר או זקן העיר Elderman, בדרך כלל היית צריך להיות חבר במעמד טוב של הגילדה הדומיננטית. הקשר היה לפעמים כל כך חזק (כמו בפרסטון, אנגליה) שההבחנה בין ראש הגילדה Guild Mayor לראש העיר Town Mayor  יכולה להיות מסובכת מבחינה היסטורית!

📜 עדויות מערים כמו בריסטול וורצ'סטר Worcester מצביעות על קשרים הדוקים מאוד, גם הכיוון ההפוך עם פיקוח עירוני פוטנציאלי על ענייני הגילדות, מה שמדגיש עד כמה גופים אלה היו משולבים במבנה האזרחי.

🏘️ טיול בסמטאות ההיסטוריה: שמתם לב פעם לשמות רחובות בערים עתיקות? רחוב הלחם Bread Street של לונדון, גבעת הדגים Fish Street Hill, סמטת רוכל המתכות Ironmonger Lane , שורת הצורפים Goldsmith Row  הם לא רק שמות מוזרים - הם הדים למקום שבו התרכזו מקצועות ספציפיים, וככל הנראה הגילדות שלהם, לפני מאות שנים, הם ממחישים את נוכחות המקצועות המסורתיים  בפריסת העיר!

💡 המחשבה על האופן שבו גילדות אלה שילבו כוח כלכלי עם סמכות אזרחית נותנת לנו תובנה מרתקת על המבנים המורכבים של החברה בימי הביניים ועל היחסים ההיסטוריים בין ארגונים מקצועיים לממשל.

אילו הקבלות או לקחים נוכל להפיק מהאופן שבו ארגונים מימי הביניים הללו השפיעו על החיים האזרחיים? נושא לדיון בלשכה ?

#הבוניםהחופשיים #היסטוריה 

רחובות בלונדון המשוייכים לשמות בעלי מקצועות

הבנת ההיסטוריה שלנו - גילדות סוחרים מול גילדות מלאכה באנגליה של ימי הביניים

🤔 אם סוגי הגילדות שמנינו בפוסטים קודמים לא הספיקו לכם חשבו על זה, מה ההבדל בין גילדות סוחרים Merchant Guilds  לגילדות מלאכהCraft Guilds  באנגליה של ימי הביניים? זוהי פיסת היסטוריה מרתקת שמראה כיצד התפתחו מקצועות מאורגנים, ולמרות שלא כולם היו בנאים, היא נותנת הקשר לעולם שממנו התפתחו הארגונים מאוחרים יותר. הנה מבט המבוסס על מחקר היסטורי:

📈 גילדות סוחרים: אגודות אלה צצו בשלב מוקדם, ובלטו במיוחד לאחר הכיבוש הנורמני שעורר את המסחר. הם היו קבוצות חזקות של סוחרים, שלעתים קרובות היו מעורבים עמוק בממשל העירוני - לפעמים אפילו שלטו בו! הם התמקדו במסחר, מקומי והמרוחק כאחד.

🛠️ גילדות מלאכה: (Craft – מילה שמשתמשים בה גם לכנות את הבנייה החופשית) גילדות אלה, הופיעו מוקדם למדי (בסביבות זמנו של הנרי הראשון, תחילת המאה ה-12), בהן נפגשו בעלי מלאכה ממקצוע ספציפי (אורגים, בנאים, אופים וכו'). מערכת היחסים שלהן עם גילדות הסוחרים הייתה מורכבת - הם לא היו רק תחליף; לעתים קרובות הם התקיימו זה לצד זה, לפעמים התחרו על השפעה, והתמקדו בוויסות המקצוע הספציפי שלהם.

🤝 מה עשו גילדות המלאכה? די הרבה...

1. הן הגנו על האינטרסים הכלכליים של החברים.

2. הן הציבו סטנדרטים לאיכות העבודה והחומרים.

3. הן ניהלו את ההכשרה באמצעות מערכת דרגות 

Apprentice  שוליה ⬅️  Journeyman  שכיר יום ⬅️   Master   (נשמע מוכר?).

4. לעתים קרובות הן פעלו כמונופולים מקומיים, וקבעו מי יכול לעסוק במקצוע.

5. היו להם גם תפקידים חברתיים ודתיים חיוניים:

מתן סיוע, תמיכה בחברים חולים, ארגון קבורה והשתתפות בחיי הכנסייה.

❓ מילה על "מסטריות": בחלק מהמקורות הגילדות מכונות מיסטריות "mysteries". אין הכוונה כאן למסתוריו או סודיות, הכינוי בא מהמילה הלטינית ministerium, שפירושה פשוט "עיסוק" או "מסחר".

📉 ירידה וטרנספורמציה: בניגוד לדעות של היסטוריונים מוקדמים, שקיעתה של מערכת הגילדות המסורתית החלה לפני הרפורמציה (המאה ה-16 וה-17), עקב שינויים כלכליים רחבים יותר (כמו צמיחה של שווקים לאומיים). הרפורמציה אכן השפיעה עליהם באופן משמעותי, במיוחד כאשר הנרי השמיני 1509 ואדוארד השישי 1547 החרימו כספים שהוקדשו לשימושים דתיים (כמו מיסות למתים). פעולה זו האיצה את הפיכתן, במיוחד בלונדון, לחברות הייצוג Livery Companies  שקיימות עד היום, שהתמקדו במסחר, צדקה וחינוך.

💡הבנת הארגונים ההיסטוריים האלה עוזרת לנו להעריך את ההתפתחות הארוכה של הרגולציה במסחר, תקני הכשרה, ושילובם של היבטים חברתיים, כלכליים ואפילו רוחניים בתוך קבוצות מקצועיות.

לדעתכם האם גם היום יש השקה בין תחומי עיסוק של ארגונים מקצועיים ומשלח יד לקהילה והתפתחות רוחנית של האינדיבידואל?

גילדת האבירים של לונדון - Cnightengild

🏇גילדת האבירים (באנגלית: Knighten Guild) הייתה מוסד אנגלו-סקסי הקשור לרובע פורטסוקן, האזור שממזרח לחומת הסיטי של לונדון ליד אלדגייט Aldgate. טבעה המדויק אינו ברור לגמרי, אך סביר להניח שהיא תפקדה כגילדת שלום frith (ראה פוסטים קודמים) , שהתמקדה בערבות הדדית ובהגנה.

📖מסורת פופולרית, שתועדה בעיקר על ידי ההיסטוריון בן המאה ה-16 John Stow,  מתארת את מקורה של הגילדה. על פי אגדה זו, המלך אדגר (959-975 לספירה) העניק את האדמה לשלושה עשר אבירים שהצטיינו  בלחימה עבורו. מספר זה 13, המוזכר באגדה , הוביל לכמה ספקולציות לא מבוססות על כך שמבנה הגילדות נועד לייצג את ישו והשליחים; אין ראיות למנהג זה, וגם לא למבנים ספקולטיביים אחרים שהוצעו כמו שנים עשר גברים המונהגים על ידי אישה המייצגת את מרים הבתולה.

👑על פי עדויות שונות, הגילדה טענה שהפריבילגיות שלה אושרו על ידי מלכים שונים, כולל אדוארד המודה Edward the Confessor (1004-1066 לספירה)  בעוד שצ'רטר מאדוארד מוזכר בהקשר של פירוק הגילדה, נראה כי האישורים המלכותיים המוקדמים ביותר ששרדו מתוארכים לתקופת שלטונו של הנרי הראשון.

💀ההיסטוריה המתועדת מתבהרת בתחילת המאה ה-12. בסביבות 1115-1125, חברי גילדת האבירים (המתוארים בהקשר זה כחמישה עשר יורשיהם של האבירים המקוריים) העניקו את אדמותיהם ואת הזכויות הקשורות אליה (the soke) למנזר השילוש הקדוש שנוסד לאחרונה Holy Trinity Priory באלדגייט. המלך הנרי הראשון אישר העברה זו. בעקבות מענק זה, המנזר של השילוש הקדוש הפך לנציג החוקי של האיזור במועצת העיר . ההנחה המקובלת היא שגילדת האבירים חדלה להתקיים כישות נפרדת לאחר שהעבירה את רכושה ותפקידיה למנזר.

חקר העבר שלנו: גילדות פרית', גילדות מעשר, וה-פרנקפלדג' באנגליה האנגלו-סקסית.

על מנת להבין את ההיסטוריה המוקדמת של הבנייה החופשית , יש להתבונן בכמה מהצורות המוקדמות ביותר של מבנים קהילתיים באנגליה. שלושה מושגים חשובים הקשורים לכך עולים:

1. גילדות פרית': Frith Guilds (גילדות שלום) אלו היו "עמותות" אנגלו-סקסיות מוקדמות (שהופיעו בסביבות המאה ה-10 או מוקדם יותר). המשמעות של "פרית" היא לא רק רק "שלום", אלא גם ביטחון, נאמנות הדדית ואחריות משותפת. גילדות אלה התמקדו בהגנה הדדית ובהתנהגות החברים, לעתים קרובות שילבו אלמנטים דתיים.
   
   
2. מערכת מעשרות: Tithing System זו הייתה יחידה מנהלית, שבדרך כלל קיבצה 10 משקי בית. שעליה הופקד tithingman . הקבוצה שימשה כיחידת שיטור ופתרון סכסוכים חוקיים.
   
   
3. פרנקפלדג': Frankpledge קבוצות אלו התפתחו לאחר הכיבוש הנורמני (והחליפו את המערכת האנגלו-סקסית הוולונטרית יותר), פרנקפלדג' הייתה  מערכת ערבות מחייבת. קובצו בה גברים (במיוחד שאינם בעלי אדמות שהיו מעל גיל 12) הקבוצה הייתה אחראיות להביא חברים לבית משפט כשנדרשו ואם לא הצליחו להיענש במקומם. למרות השם "פרנק" (חופשי), זו לא הייתה התחייבות שניתנה מרצון, אלא מערכת של שיטור קולקטיבי.

באנגלית לפעמים מתבלבלים בין השיטה של קיבוץ משקי בית תחת קבוצה מנהלית וחוקית אחת Tithing לבין תשלום מעשר מההכנסות לכנסיה שנקרא  Tithe. 

מדוע זה רלוונטי עבורנו?

הבנת המערכות המוקדמות הללו עוזרת לנו להעריך את:

1. השורשים ההיסטוריים העמוקים של ערבות הדדית ומחויבות קהילתית - מושגים המהדהדים בתוך הבונים החופשיים.
2. כיצד מבנים חברתיים התפתחו כדי לשמור על סדר וביטחון.
3. החשיבות של שימוש במחקר היסטורי מדויק להבנת העבר, במקום להסתמך אך ורק על פרשנויות או אגדות ישנות.

המערכות המוקדמות הללו לא היו בנייה חופשית, אבל לימוד שלהן מעניק לנו הקשר רב ערך למבנים החברתיים שמהם צמחו ארגונים מאוחרים יותר, כולל האומנות שלנו (הרבה יותר מאוחר!).

מה דעתכם על צורות מוקדמות אלה של ארגון חברתי ואחריות קולקטיבית? 

שטר frankpledge משנת 1625

שטר frankpledge משנת 1534

הצגת רצף אחיד ונכון להתפתחות הגילדות מימי הביניים היא מאתגרת, מכיוון שהמקורות ההיסטוריים מציעים לפעמים תיאורים סותרים. עם זאת, אנו יכולים לשרטט התקדמות סבירה, תוך הבנה  שהמחקר בתחום זה ממשיך.

מקורות וצורות מוקדמות של גילדות:

הרעיון הבסיסי מאחורי הגילדות כלל לעתים קרובות עמותות וולונטריות שהתמקדו בעזרה הדדית, הגנה ואחריות משותפת. תיאוריות מוקדמות טענו כי היו אלו התאגדויות של שבטים ומשפחות, או אפילו מפגשים טקסיים של הקרבת קורבנות טרום-נוצריים, המחקר המודרני מעדיף לעתים קרובות את ההשקפה שהגילדות צמחו באופן אורגני יותר מהצורך בתמיכה הדדית וביטחון, במיוחד בסביבות עירוניות מתהוות. יש חוקרים הרואים הקבלה לקולגיה הרומית  (אגודות עובדים), אם כי קשה להוכיח התפתחות ישירה ורצופה.

עד המאה העשירית באנגליה, הגילדות קיבלו צורה מוגדרת יותר. דוגמאות מוקדמות כוללות גילדות שנקראו גילדות פרית' frith  (גילדות שלום) שתועדו בלונדון באמצע המאה העשירית, הן התמקדו בשמירה על הסדר והערבות ההדדית בין החברים. עדויות מצביעות גם על קיומן של גילדות סוחרים ועיירות burgess במקומות כמו דובר וקנטרברי בסביבות תקופת הכיבוש הנורמני (1066) או מעט לפני כן, ישנן גילדות כמו גילדות האורגים שהופיעו גם הן בשלב מוקדם יחסית. אמנת הגילדה העתיקה ביותר הידועה מתוארכת לשלטונו של המלך קנוט Canute  (תחילת המאה ה-11) והיא של גילדה באבוטסברי Abbotsbury, ומדגישה פעולות כמו מתן צדקה, טיפול בחולים ומתים ועריכת מיסות.

ברדלי פריגרד בתפקיד המלך קנוט בסדרה ויקינגים ולהלה

תפקידה של הדת בחיי הגילדה:

מסירות דתית הייתה היבט מרכזי כמעט בכל הגילדות של ימי הביניים המוקדמים, ללא קשר לתפקידיהן האחרים.

1. השפעה חזקה של הכנסייה: הגילדות לא היו לחלוטין תחת השפעה דתית  אבל הכנסייה ללא ספק עיצבה גילדות רבות. אנשי כמורה פיקחו לפעמים על הקמתן של גילדות דתיות.
2. מנהגים דתיים נפוצים: פעילויות הגילדה כללו תמיד מצוות דתיות כמו פולחן משותף, תפילות עבור חברים חיים ומתים, מימון מיסות, תחזוקת קפלות או מזבחות (המוקדשים לעתים קרובות לקדוש-פטרון בתוך כנסייה גדולה יותר), הדלקת נרות, השתתפות בתהלוכות דתיות ועבודות צדקה ("מסירות ומעשי צדקה") גילדת הספרים של לונדון (1390), למשל, הצהירה שמטרתה העיקרית היא "לכבוד האל וכל קדושיו".
3. גאולה כמטרה: המוטיבציה העיקרית של חברי גילדה רבים הייתה הצלת נשמותיהם ומזעור הזמן בכור המצרף באמצעות תפילה קולקטיבית, מיסות וחיים אדוקים. תקנות הגילדה הדהדו לעתים קרובות את תורת הכנסייה על מוסר והתנהגות.
4. פונקציות משולבות: תהא זו טעות להפריד בצורה מוחלטת בין גילדות "דתיות" לגילדות "כלכליות" בתקופות מוקדמות. רוב הגילדות, בין אם הן היו ממוקדות בסוחרים או ממוקדות במלאכה כלשהיא, שילבו פונקציות דתיות וחברתיות משמעותיות לצד מטרותיהן הכלכליות או הפוליטיות. אחוות הבונים החופשיים לא היו ייחודיות במוסר עבודתם או בהדגשת אידיאלים דתיים; זה היה נפוץ בכל המקצועות.

התפתחות הגילדות ביבשת אירופה:

• צרפת: גילדות היו ידועות בצרפת במאה השמינית, ככל הנראה התפתחו מההקולגיה הרומית. עד המאה התשיעית, אנשי כמורה היו מעורבים בהקמת גילדות דתיות.
• גרמניה: גילדות מופיעות מאוחר יותר, אולי במאה ה-11. יש תיאוריות הקושרות אותן אך ורק למפגשי שתייה גרמניים ישנים או קולגיות רומית התיאוריות בעניין אינן מקובלות במלואן על ידי היסטוריונים.
• התקופה הקרולינגית: קרל הגדול התייחס בחשדנות לסוגים מסוימים של גילדות (במיוחד התאגדויות ספונטניות שדרשו לקיחת שבועה ונקראו  coniurationes או gelaonia), מחשש שהן עלולות לערער את הסמכות הממוסדת, הוא אפילו הוציא צווים נגדן ב-779. אין זה אומר שכל צורות ההתאגדות נאסרו, אבל הדבר מצביע על זהירות רשמית כלפי קבוצות לא מפוקחות.

הקתדרלה של אאכן (גרמניה) שקרל הגדול החל בבנייתה והיא הייתה מקום קברו

סיכום:

התפתחות הגילדות בימי הביניים הייתה תהליך מורכב ששורשיו בצורך בתמיכה הדדית, ביטחון ומטרה משותפת. בעוד שצורות מוקדמות אולי שאבו השראה ממבנים משפחתיים או רומיים ישנים יותר, הן התפתחו מעבר לכך באופן משמעותי. הדת הייתה מרכיב נפוץ ואינטגרלי כמעט בכל הגילדות במהלך ההיסטוריה המוקדמת שלהן, ועיצבה את כלליהן, הפעילויות והמניעים שלהן, אפילו כאשר גילדות סוחרים ומלאכה נפרדות הופיעו עם תפקידים כלכליים ופוליטיים מוגדרים יותר עם הזמן.