🏛️ ירושה מאבותינו הקדמונים - כיצד לשכת הבנאים המעשית של לונדון עיצבה את הבנייה החופשית

 

🏛️ ירושה מאבותינו הקדמונים - כיצד לשכת הבנאים המעשית של לונדון עיצבה את הבנייה החופשית

 אחים ואחיות,

רבים מאיתנו תוהים מהו בדיוק המקור למנהגים ולמסורות שלנו. אחת התשובות החשובות ביותר נמצאת בהיסטוריה של "החברה הנכבדה של הבנאים החופשיים של הסיטי של לונדון" – הגילדה האופרטיבית, שהפכה לחברת שרד Livery Company, ככל הנראה, ירשנו הרבה מאוד ממנה ממה שנדמה.

ירושה של מבנה ומסורת

על פי המחקר ההיסטורי, הבנייה החופשית הספקולטיבית שלנו ירשה מהגילדה הלונדונית כמה מהיסודות המוכרים לנו ביותר:

• השם - כמעט בוודאות, המונח בונה-חופשי (Freemason) עבר אלינו ישירות מהם.
• מבנה האחווה שלנו מושפע ממבנה הגילדות.
• התארים ואופי התשלום עבור חברות, התארים של נושאי משרה רבים ומערכת גביית הכספים שלנו (דמי חבר ודמי קבלה) מקורם בנוהלי הגילדה.

 

הירושה החשובה מכל: המערכת האזוטרית

מעבר לפרטים המנהליים, קיימת סבירות גבוהה שירשנו מהם חלק גדול מהמערכת האזוטרית שלנו. ההיסטוריון המוערך גולד Gould תמך ברעיון שבליבה של הלשכה האופרטיבית התקיימה אחווה פנימית של בונים ספקולטיביים. תיאוריה זו, שהועלתה על ידי אדוארד קונדר Edward Conder Jr, טוענת שללשכה היה "מצב צבירה כפול".

English Quote (Conder's theory):

"...the Company had a dual condition in the latter part of the seventeenth century, there being on the one hand operative members, who were skilled masons, and on the other non-operatives, who were made up of two classes: ... (b) those who had become 'accepted' or speculative or symbolic masons."

תרגום לעברית:

"...לחברה היה 'מצב כפול' בחלקה המאוחר של המאה ה-17. מצד אחד, חברים אופרטיביים, שהיו בנאים מיומנים, ומהצד השני לא-אופרטיביים, שהורכבו משני סוגים: ... (ב) אלה שהפכו ל-'מקובלים' (accepted)  או בונים ספקולטיביים או סמליים."

תופעה זו, שבה גברים משכילים התקבלו לאחווה פנימית בתוך גילדת בעלי המלאכה, ידועה בשם "קבלה" (The Acception).בפוסט הבא נצלול לעומק תעלומת ה"קבלה" וננסה להבין מדוע ג'נטלמנים מכובדים ביקשו להצטרף לגילדה מקצועית שהייתה כבר בשלבי דעיכה.

 

האם חשבתם פעם על כך שמבנה התשלומים ודמי החבר בלשכה שלכם מבוסס על מסורת בת מאות שנים של גילדת בעלי מלאכה?

 

 

🍽️נימוסים, מוסר ומיתוסים: עולמם של הבנאים "הקדמונים" 📜

אחים ואחיות,

בפוסט האחרון בסדרה שלנו על "החובות הקדומים", נחקור את החלקים המרתקים ביותר של "פואמת רג'יוס" (The Regius Poem) – אלו שעוסקים לא רק בחוקי עבודה, אלא בבניית אופיו של הבנאי כאדם הגון וג'נטלמן, ובסיפורי האגדה של המלאכה.

🎩הבנאי כג'נטלמן: קוד ההתנהגות החברתי

"פואמת רג'יוס" מקדישה חלק ניכר לכללי נימוס והליכות. היא מלמדת את הבנאי כיצד להתנהג "באולם, בחדר או ליד השולחן". הכללים מפורטים להפליא, החל מנימוסי שולחן בסיסיים ("שמור על ידיך נקיות", "אל תקנח את אפך במגבת") ועד להתנהגות בחברה מכובדת. כלל מעניין במיוחד נוגע להתנהגות בחברת נשים באנגלית אמצעית עתיקה:

“in chamber, among the ladies bright, hold thy tongue and spend thy sight”

תרגום לעברית:

"בחדר, בין הגברות המאירות, שמור על לשונך והרבה להביט" (כלומר, דבר פחות והקשב יותר).

👸ההיסטוריה האגדית של המלאכה

כדי להעניק למלאכת הבנייה מעמד מכובד ועתיק יומין, שזרו כותבי "החובות הקדומים" שלל דמויות ואירועים מההיסטוריה ומהמיתולוגיה. הפואמה מספרת על "אוקלידס הטוב" שהפיץ את "מלאכת הגיאומטריה", על המלך האנגלי אתלסטאן ש"אהב את המלאכה עד מאוד" וייסד אספות של בנאים, ואף על דמויות כמו שרל מרטל (המקבת) , "מושיע הנצרות" בצרפת. סיפורים אלו, גם אם אינם מדויקים היסטורית, יצרו נרטיב של גאווה ומורשת.

🌉הגשר אל הבנייה החופשית הספקולטיבית

כפי ש"החובות הקדומים" הוקראו בלשכות האופרטיביות, כך המשיכו לקרוא אותם גם בלשכות הספקולטיביות המוקדמות של תחילת המאה ה-18. הבונים הספקולטיביים הראשונים ראו במסמכים אלו עדות ליוקרתה ועתיקותה של האחווה, והם שימשו כגשר ישיר בין עולם המלאכה המעשי לעולם הפילוסופי החדש. רק עם פרסום "חוקת אנדרסון" ב-1723, "החובות הקדומים" פינו את מקומם לטובת גרסה מודרנית וספקולטיבית יותר.

בזאת סיימנו את סדרת הפוסטים על "החובות הקדומים". למדנו שהם היו קוד אתי, ספר חוקים ומסמך היסטורי-אגדי, אך יותר מכל – הם היו היסוד שעליו נבנתה אחוותנו.

כיצד הדגש על נימוסים והתנהגות חברתית ב"החובות הקדומים" משפיע, לדעתכם, על אופייה של הבנייה החופשית עד היום?

פסלו של אלברט פייק יוצב מחדש בוושינגטון

האנדרטה של אלברט פייק בוושינגטון הבירה תשוקם

שירות הפארקים הלאומיים (NPS) הודיע על שיקום והצבה מחדש של פסל הברונזה של אלברט פייק, גנרל בולט בצבא הקונפדרציה ובונה חופשי משפיע. האנדרטה, הממוקמת בוושינגטון הבירה, אמורה לחזור למיקומה ההיסטורי עד אוקטובר 2025.

הפסל נהרס והושחת על ידי מפגינים ביוני 2020 במהלך הפגנות "Black Lives Matter". מאז, האנדרטה נשמרה באחסון מאובטח בזמן שנקבעו תוכניות לעתידה.

משמר מבצע ניקוי מיקרו-אברזיבי בפסל כדי להעריך את מצב הברונזה לפני התיקונים. צילום: שירות הפארקים הלאומיים - NPS

ההחלטה לשקם את האנדרטה עולה בקנה אחד עם חוקי שימור היסטוריים פדרליים וצווים נשיאותיים אחרונים שמטרתם להגן על אנדרטאות ציבוריות כדי להציג תמונה מלאה של ההיסטוריה האמריקאית. הפסל אושר במקור על ידי הקונגרס בשנת 1898 ונחנך בשנת 1901 כדי להנציח את תרומתו המשמעותית של פייק לבנייה החופשית, ובמיוחד את כהונתו בת 32 השנים כמפקד הגדול הריבון של הנוסח הסקוטי, הקדמון והמקובל.

עבודות השיקום מתבצעות כעת במרכז ההדרכה לשימור היסטורי של שירות הפארקים הלאומיים. התהליך כולל ניקוי מפורט, טיפול בברונזה, ייצוב המבנה ותיקון כן האבן שניזוק. ה-NPS שואף להשלים את הפרויקט ולהתקין מחדש את האנדרטה עד אוקטובר 2025, תוך שמירה על שלמותה המקורית לצפייה ציבורית.

מקור: Finestre sull'Arte

פואמת רג'יוס: חוקי המלאכה של הבנאים הקדומים 📜

 

אחים ואחיות,

לאחר שהבנו מי כתב את "החובות הקדומים", נצלול היום לתוך התוכן של המסמך העתיק שרבות מדברים עליו בבניה החופשית פואמת רגיוס (The Regius Poem)ולפעמים כתב היד הליוול Halliwell שנכתבה בסביבות שנת 1390. כתב יד זה, הכתוב במקור כשיר בחרוזים, חושף בפנינו את קוד ההתנהגות המחייב של הבנאים האופרטיביים ומחולק לשני חלקים עיקריים:

• 15 סעיפים (Articles) לאומן-הבנאי (Master)
• 15 נקודות (Points) לעמיתים החברים בונים - - Fellow Craft

⚖️חובות האומן (The Master) מוגשות ב-15 סעיפים Articles

הסעיפים מתווים את אחריותו של המאסטר כלפי הלקוח, הגילדה והשוליות שלו. הנה כמה דוגמאות בולטות:

• יושרה ואמינות (סעיף 1): על המאסטר להיות "יציב, מהימן ונאמן".
• הכשרת הדור הבא (סעיף 3): אל למאסטר לקחת שוליה אלא אם יוכל להבטיח את חניכותו למשך שבע שנים.
• איסור על העסקת עבדים (סעיף 4): אל למאסטר להפוך אדם משועבד לשוליה.
• תחרות הוגנת (סעיף 10): אל למאסטר אחד לתפוס את מקומו של אחר בעבודה.
• כבוד הדדי (סעיף 12): אל לבנאי להשמיץ את עבודת חבריו.

🏛️חובות העמית -Fellow Craft מוגשות ב-15 נקודות.

הנקודות מדגישות את חובותיו של הבנאי כלפי אדונו, חבריו והמלאכה עצמה. הנה כמה דוגמאות מרתקות, כולל תרגום לעברית:

• נאמנות (נקודה 1): על הבנאי "לאהוב את האל ואת הכנסייה הקדושה" וגם את אדונו.
• סודיות (נקודה 3): על השוליה "לשמור בסוד" את עצת אדונו.
  כאן אנו מוצאים את אחד הביטויים המוקדמים ביותר לחובת הסודיות, באנגלית "אמצעית" עתיקה
  
  

"The privities of the chamber tell he no man"

"את סודות החדר אל יגלה לאיש"

• עזרה הדדית (נקודה 11): בנאי הרואה את חברו עומד להשחית אבן, חייב לסייע לו בהדרכה כדי למנוע את הנזק.
• שבועת אמונים (נקודה 14): על הבנאי להישבע "שבועת אמת טובה" לאדונו ולחבריו

חוקים אלו מראים לנו קהילה בעלת סטנדרטים מקצועיים ומוסריים גבוהים, המבוססים על כבוד, נאמנות ועזרה הדדית.

בין הפוסטים הבאים אפזר את הסעיפים שהביאו השראה למסדרנו אבל במבט קצת פחות רציני.

בפוסט הבא והאחרון בסדרה, נבחן את החלק השני של פואמת רג'יוס, העוסק בנימוסים, מוסר וההיסטוריה האגדית של המלאכה.

איזה מהחוקים העתיקים הללו מהדהד בכם הכי חזק ורלוונטי גם היום, בלשכות הספקולטיביות שלנו?

הסופרים והמגילות: מי כתב את "החובות הקדומים" וכיצד הם נראו? ✍️📜

 

אחים ואחיות,

בפוסט הקודם הצגנו את "החובות הקדומים" – המסמכים המכוננים של הבנאים האופרטיביים. היום נשאל: מי היו האנשים שכתבו את המסמכים הללו, ומדוע הם עשו זאת עבור קהל שרובו כלל לא ידע לקרוא?

✒️הסופרים הנזירים

ההיסטוריונים סבורים שאת "החובות הקדומים" המוקדמים ביותר כתבו נזירים ואנשי דת משכילים. הם היו בעלי הידע, הכתיבה וההיכרות העמוקה עם סיפורי התנ"ך והברית החדשה. כשהעובדות ההיסטוריות לא הספיקו, הם לא היססו לשאוב השראה מאגדות ואף המציאו עלילות כדי ליצור היסטוריה מפוארת למלאכת הבנייה, כזו שתדגיש את חשיבותה ותקשור אותה ישירות לכנסייה.

👂נכתב לאוזניים, לא לעיניים  👁️

אבל מדוע לכתוב עבור אנשים שאינם קוראים? התשובה פשוטה: המסמכים לא נועדו לקריאה אישית, אלא להקראה פומבית. באספות של בנאים, בלשכות העבודה שלהם או באירועים מיוחדים, כומר או אומן-בנאי משכיל היה קורא את הכתוב באוזני כולם. המטרה לא הייתה לבדר, אלא לחנך: להזכיר לבנאים את כבוד המקצוע שלהם, את חובתם לאל, לאדוניהם, לאחיהם הבנאים ולעולם כולו.

📜מגילות קלף וספרים קטנים

"החובות הקדומים" הגיעו במגוון צורות. רבים מהם היו מגילות קלף ארוכות, ברוחב של סנטימטרים ספורים אך באורך של מטרים רבים. לדוגמה, "כתב היד של הלשכה הגדולה" (Grand Lodge MS) משנת 1583 הוא מגילה באורך של כמעט שלושה מטרים! אחרים, כמו "פואמת רג'יוס" Regius Poem  היו למעשה ספרים קטנים ומהודרים, כתובים על קלף וכרוכים בעור.

למרבה הצער, אנו יודעים שכתבי יד יקרי ערך רבים אבדו או הושמדו לאורך השנים, כולל "ספר החוקה של הבנאים המקובלים" (Book of the Constitutions of the Accepted Masons) שהיה שייך ללשכת הבנאים של לונדון ונעלם.

בפוסט הבא נצלול לתוך התוכן של המסמך העתיק והחשוב מכולם – פואמת רג'יוס"

 

דמיינו את עצמכם יושבים בלשכת עבודה חשוכה במאה ה-15, ומקשיבים למילים אלו המוקראות לאור נרות. איזו תחושה זה היה מעורר בכם?

שבעת העקרונות ההרמטיים פודקאסט

השער: פרק על 7 העקרונות ההרמטיים

הצטרפו לדיון מרתק על 7 העקרונות ההרמטיים מסדרת הפודקאסטים "השער", בהשתתפות משה שנון. גלו את החוכמה העתיקה והיסודות שמעצבים את המציאות שלנו.

פתח פרק בספוטיפיי

מגילות הבנאים: מבוא ל"חובות הקדומים" 📜

 

אחים ואחיות,

אנו פותחים היום סדרה חדשה שתצלול אל אחד היסודות החשובים והעתיקים ביותר של אחוותנו: "החובות הקדומים" (The Old Manuscript/Charges). אלו הם כתבי יד, חלקם מתוארכים למאה ה-14, השופכים אור על המסורות, המנהגים והחוקים של הבנאים האופרטיביים (המעשיים) של ימי הביניים.

מהם "החובות הקדומים"?

אלו הם אוסף של למעלה ממאה מסמכים, הכתובים ברובם על גבי מגילות קלף, אשר שימשו כמעין חוקה עבור גילדות הבנאים. חשוב להבחין בינם לבין ה-"לקחים" או ה-"הרצאות" (Charges) שאחינו בלשכות הרגולריות הספקולטיביות שומעים כיום בסיום כל טקס מעבר דרגה. עם זאת, אין ספק שהלקחים המודרניים שלנו, כולל אלו המופיעים בחוקת הלשכה הגדולה המאוחדת של אנגליה, מבוססים על "החובות הקדומים" ושואבים מהם השראה רבה. החוקרים מחלקים את הכתבים למשפחות רוצים ללמוד עליהם עוד לחצו על הלינק הבא:
https://g.co/gemini/share/525a6197cd28

הקשר לעברנו האופרטיבי

מסמכים אלו הם החוליה המקשרת החשובה ביותר שלנו לעבר האופרטיבי. הם אינם מכילים טקסים כפי שאנו מכירים אותם, אך הם משקפים את הרעיונות, הערכים והביטויים שעליהם נבנתה אחוותנו. חוקרים חילקו את כתבי היד למשפחות על פי הדמיון ביניהם, כשהעתיקים והחשובים ביותר הם "פואמת רג'יוס" (כ-1390) regius poem ו-"כתב היד של קוק" (תחילת המאה ה-15).

עדות להשפעת חובות קדומים על הבנייה הספקולטיבית

אופיים הדתי של "החובות"

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של כל "החובות הקדומים" הוא אופיים הדתי העמוק. רובם נפתחים בתפילה או בהקדשה לשילוש הקדוש, כפי שניתן לראות בדוגמה מכתב היד של הלשכה הגדולה מס' 1, המתוארך לשנת 1583. הוספנו תרגום לעברית כדי להמחיש את רוח הדברים:

Original English (c. 1583):

"The might of the Father of Heaven and the Wisdom of the Glorious Son through the grace and the goodness of the Holy Ghost that be three persons and one God be with us at our beginning; and give us grace so to govern us here in our living that we may come to His bliss that never shall have ending. Amen."

תרגום לעברית:

"עוזו של האב שבשמיים וחוכמתו של הבן רב-התהילה, בחסדו ובטובו של רוח הקודש, שהם שלושה באחדות האל, יהיו עמנו בראשית דרכנו; וייתנו לנו החסד לנהוג בעצמנו כאן בחיינו כך שנוכל להגיע אל אושרו הנצחי אשר לא יסתיים לעולם. אמן."

בפוסטים הבאים נצלול עמוק יותר לתוך עולמם של כתבי היד הללו – נגלה מי כתב אותם, כיצד הם נראו, ומה בדיוק הם לימדו את הבנאים של פעם.

האם ידעתם שהלקחים המודרניים שלנו נטועים כה עמוק במסמכים היסטוריים אלו?

#הבוניםהחופשיים

חלק מפואמת רגיוס