אחים ואחיות,

לאחר שהבנו מי כתב את "החובות הקדומים", נצלול היום לתוך התוכן של המסמך העתיק שרבות מדברים עליו בבניה החופשית פואמת רגיוס (The Regius Poem)ולפעמים כתב היד הליוול Halliwell שנכתבה בסביבות שנת 1390. כתב יד זה, הכתוב במקור כשיר בחרוזים, חושף בפנינו את קוד ההתנהגות המחייב של הבנאים האופרטיביים ומחולק לשני חלקים עיקריים:

15 סעיפים (Articles) לאומן-הבנאי (Master)
15 נקודות (Points) לעמיתים החברים בונים - - Fellow Craft

⚖️חובות האומן (The Master) מוגשות ב-15 סעיפים Articles

הסעיפים מתווים את אחריותו של המאסטר כלפי הלקוח, הגילדה והשוליות שלו. הנה כמה דוגמאות בולטות:

יושרה ואמינות (סעיף 1): על המאסטר להיות "יציב, מהימן ונאמן".
הכשרת הדור הבא (סעיף 3): אל למאסטר לקחת שוליה אלא אם יוכל להבטיח את חניכותו למשך שבע שנים.
איסור על העסקת עבדים (סעיף 4): אל למאסטר להפוך אדם משועבד לשוליה.
תחרות הוגנת (סעיף 10): אל למאסטר אחד לתפוס את מקומו של אחר בעבודה.
כבוד הדדי (סעיף 12): אל לבנאי להשמיץ את עבודת חבריו.

🏛️חובות העמית -Fellow Craft מוגשות ב-15 נקודות.

הנקודות מדגישות את חובותיו של הבנאי כלפי אדונו, חבריו והמלאכה עצמה. הנה כמה דוגמאות מרתקות, כולל תרגום לעברית:

נאמנות (נקודה 1): על הבנאי "לאהוב את האל ואת הכנסייה הקדושה" וגם את אדונו.
סודיות (נקודה 3): על השוליה "לשמור בסוד" את עצת אדונו.
כאן אנו מוצאים את אחד הביטויים המוקדמים ביותר לחובת הסודיות, באנגלית "אמצעית" עתיקה

"The privities of the chamber tell he no man"

"את סודות החדר אל יגלה לאיש"

עזרה הדדית (נקודה 11): בנאי הרואה את חברו עומד להשחית אבן, חייב לסייע לו בהדרכה כדי למנוע את הנזק.
שבועת אמונים (נקודה 14): על הבנאי להישבע "שבועת אמת טובה" לאדונו ולחבריו

חוקים אלו מראים לנו קהילה בעלת סטנדרטים מקצועיים ומוסריים גבוהים, המבוססים על כבוד, נאמנות ועזרה הדדית.

בין הפוסטים הבאים אפזר את הסעיפים שהביאו השראה למסדרנו אבל במבט קצת פחות רציני.

בפוסט הבא והאחרון בסדרה, נבחן את החלק השני של פואמת רג'יוס, העוסק בנימוסים, מוסר וההיסטוריה האגדית של המלאכה.

איזה מהחוקים העתיקים הללו מהדהד בכם הכי חזק ורלוונטי גם היום, בלשכות הספקולטיביות שלנו?